יום חמישי, 22 במרץ 2012

שובו בשלום

מיכל פנתה אלי בשאלה:
איך אומרים: שובו בשלום או שובו לשלום?

כדי לבדוק את התשובה לשאלה זו, פניתי למקור - התנ"ך.
הפעם הראשונה בו מופיע הביטוי הוא בספר בראשית, פרק ט"ו פסוק ט"ו:
"וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה" (אלוהים פונה אל אברהם לאחר שהוא מבטיח לו את הארץ). אמנם הביטוי מופיע כאן עם הפועל בוא, אבל באותו ספר בפרק כ"ח פסוק כ"א מופיע הביטוי עם הפועל שב:
"וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל-בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים".

הביטוי מופיע גם בצירוף הפועל לך, למשל בספר שמואל א', פרק כט, פסוק ז: "וְעַתָּה שׁוּב וְלֵךְ בְּשָׁלוֹם וְלֹא-תַעֲשֶׂה רָע בְּעֵינֵי סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים". שימו לב, כאן מופיע גם הפועל שוב וגם הפועל לך. אבל כאשר מופיע רק הפועל לך המילה היא לשלום, כך למשל בספר שמות, פרק ד', פסוק י"ח:
"וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל-יֶתֶר חֹתְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלֲכָה-נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל-אַחַי אֲשֶׁר-בְּמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם".
לכן, כאשר מצרפים את המילה שלום לפועל שב - יש לומר
שוב בשלום ואילו לפועל לך מצרפים את המילה לשלום.


פעם אחת מופיע גם הצירוף לך בשלום בספר שמואל ב' פרק ט"ו פסוק ט': "וַיֹּאמֶר-לוֹ הַמֶּלֶךְ לֵךְ בְּשָׁלוֹם וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ חֶבְרוֹנָה".

גם לכם יש שאלה בעברית? פנו אלי באמצעות האתר ואשמח לענות.

2 comments:

  1. אחלה יוזמה לאתר, נרשמתי ואני מקווה להשכיל ממנו.
    הרבה אנשים אומרים 'שוב הפעם' וזו טעות.

    שוב = עוד הפעם
    שוב הפעם = עוד הפעם עוד הפעם.

    זוהי טעות חוזרת ונפוצה מאוד אשר צורמת לאוזניי הפרפקציוניסטיות.

    תודה לפרופ' אסף אשתר שלימד אותי מידע זה.

    השבמחק
  2. שלום וברכה

    מקור חשוב בנושא זה, מסכת מועד קטן כט. וכתוב שם כך:
    ואמר רבי לוי בר חיתא הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום הנפטר מן החי לא יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום:
    הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום שנאמר ואתה תבא אל אבותיך בשלום
    הנפטר מן החי לא יאמר לו לך בשלום אלא (שמות ד) לך לשלום שהרי דוד שאמר לאבשלום (שמואל ב טו) לך בשלום הלך ונתלה, יתרו שאמר למשה (שמות ד) לך לשלום הלך והצליח

    הרב קוק בספרו עין אי"ה על ברכות שם, שנט מסביר כך:
    ואר"א הלוי, הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום כו'. החיים הם מלאים מלחמות, ומי שמחליק את הדרך בעיני חבירו ואינו מעוררו על החתחתים והמכשולים שיש בדרך החיים, בין מכשולים רוחניים בין מכשולים גשמיים, הוא נוטל ממנו את גבורת רוחו להיות חמוש במלחמה נגד הדברים הרבים המפריעים את האדם מלבא לחפצו התכליתי. ע"כ יעורר האדם את חבירו בעת נסעו ממנו, לאמר דע לך כי השלום עוד רחוק הוא מאתנו, עוד לא השגנוהו, יען כי רבים לוחמים לנו, ע"כ השתדל נא להסיר כל מונע מלבא אל הטוב. לך לשלום, אבל לא תחשוב שגם הדרך עצמה היא מרוצפת משלום, עד שאתה הולך בשלום, בתוך השלום, לא, הדרך היא מלאה מכשולים נעדרי השלום, ובהשתדלותך להתגבר על כל אלה תבא אל השלום. לא כן היא תעודת מנוחת הנפשות, מי שהשלום חוקו בחייו כבר לוחמים אין לו, מפריעים מנוחתו אפסו, ותכלית המעלה היא שהמלחמות הגופניות של הנטיות החומריות לא יהיו תופסות מקום כלל בעלותו אל הר ד' להתענג באור פני מלך חיים. ע"כ הברכה היא לבא אל מנוחת עולמים, לך בשלום, כלומר גם הדרך תהיה לפניך מושלמת לבד מחוז החפץ, שיש אפשרות ג"כ למעלה ע"ג מעלה. אבל דבר מפריע ומונע לא ימצא, דבר המשבית את השלום ומצריך התגברות ביחוד מצוייר בזה שני קוטבי המוסר, ציור החיים בעמל וציור המות במנוחה. ציור החיים בעמל וחיוב התחזקות תוסיף כח לעבודה ולחריצות. ציור המות במנוחה, תמעט את פחד המות ותרגיע את הרוח ותעודד ג"כ לעבוד ולפעול במשך זמן הפעולות ימי החיים, מתנת אלהים לעבוד להרבות הטוב והשלום.

    במילים שלי, לך לשלום, משמעותו שמטרת השלום עדיין לא כאן, והדרך אינה בשלום אז 'תזהר חבר' מהאי שלום בדרכך
    לעומת זאתף לך בשלום, משמעותו שהשלום כבר כאן ואף הדרך אין בה מלחמות אלא שלום - וזה מתאים שאומרים כך למת וכן מתאים לבקשת יעקב מה' שאף דרכו לא תהיה סוגה בחתחתים אלא בשלום (למעשה זה לא היה כך, אלא דרכו הייתה מלאה מהמורות, אך זו בקשתו מה')

    אם כן, למעשה אין שום הבדל בין לך ושוב לעניין זה, לא כפי שציינת.. אלא כדברי לעיל.

    בברכה,
    אשר

    השבמחק