לנעול ולחלוץ נעליים

הפוסט הזה נכתב בתשובה לשאלה של נח:
איך אומרים בעברית צחה להוריד את הנעלים [ההפך מלנעול נעלים]. אלוהים ציווה את משה באירוע הסנה "של נעליך" האם זו המילה העדכנית ומה מקורה?


אכן בספר שמות (פרק ג, פסוק 5) נעשה שימוש בציווי של נעליך:
"וַיֹּאמֶר אַל-תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל-נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא"
אך בעברית של היום לא עושים שימוש בפועל זה, אלא בשורש ח.ל.ץ

גם השורש ח.ל.ץ מופיע בתנ"ך בהקשר של הסרת הנעליים:
ישעיהו, פרק כ פסוק 2:
"בָּעֵת הַהִיא, דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ לֵאמֹר, לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מָתְנֶיךָ, וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶךָ; וַיַּעַשׂ כֵּן, הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף."


אם גם לכם יש שאלה בעברית - אתם כבר יודעים מה לעשות.

וזכרו - נעליים קונים מהר, וגרביים לא חסר...

קורבן עולה

הפוסט הזה נכתב בתשובה לשלוש שאלות שקיבלתי מבן:


יש לנו בתנ"ך הרבה סוגי קרבנות, אחד מהם זהו 'קרבן עולה' ולכאורה קרבן זה זכר..  איך קרבן נהיה 'עולה'? בקמץ תחת ה-ל'?

שאלה לגבי תהילים למה אפשר לומר תהילה ברבים כתהילים??? הדגש הוא על למה? למה זה בסדר ולא שגוי?

אותו הדבר לגבי המילה' 'עולמים' שמצאנו אותה בדברי רבותינו.. האם זה נכון לומר כך? או שמא יש לכך הסבר מאיר?

קרבן עֹלָה

ראשית אבהיר שקרבן הוא מתנה שמביא האדם לאלוהיו. יש סוגים שונים של קרבנות, אך לא ארחיב עליהם כאן. ניתן לקרוא בהרחבה על סוגי הקרבנות ביהדות בערך בויקיפדיה.

אחד הסיפורים היותר מוכרים לנו מהתנ"ך הוא סיפור עקדת יצחק, בו אלוהים מנסה את אברהם ומבקש ממנו להעלות את יצחק לעלה:

"וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים." (בראשית, כב, 1-3)

המילה "עֹלָה" כמו שניתן להבין מכך, הוא שם של קרבן/מנחה, ולא מציינת שם תואר למילה קרבן.
למה הכוונה?
כאשר מוסיפים לשם כלשהו שם תואר, הוא צריך להתאים לשם אותו הוא מתאר במין ובמספר.
למשל במשפט: "ילד יפה" המילה יפה היא שם תואר של ילד. ולכן אם ארצה לתאר את צורת הרבים של ילד - אצטרך להתייחס ברבים גם לשם התואר ולכן אגיד: "ילדים יפים", או התאמה במספר: "שישה ילדים".
לעומת זאת, בצירוף "ארון בגדים" המילה בגדים מתארת סוג של ארון ואינה שם תואר (לא מתארת את הארון). ולכן גם בצורת הרבים וגם בצורת היחיד אומרים את המילה בגדים ברבים - ארון בגדים / ארונות בגדים.
לעומת ארון גדול - המילה גדול היא שם תואר של המילה ארון ולכן אם אתייחס לארון ברבים אצטרך להתאים גם את שם התואר ולכן יש לומר ארונות גדולים (גדולים ולא גדולות, כיוון שארון הוא זכר, למרות שצורת הרבים שלו היא Xות המוכרת לנו מצורות הנקבה)

אותו הדבר בקרבן עֹלָה - זהו סוג של קרבן ולא מתאר את הקרבן ולכן יכול להיקרא עֹלָה.

באותו עניין, אך ללא קשר ישיר לשאלתך, השם עֹלָה ניתן כנראה כיוון שבשר העֹלָה עולה כליל ונשרף במזבח. יכול להיות גם שהוא נקרא כך, כיוון שהוא מתייחס למילה מנחה ולא בהכרח לקרבן.

תהילים ועולמים

ניתן לומר ברבים גם עולמות וגם עולמים וכן תהילות ותהילים. למה זו לא טעות?
המקור לשפה שלנו הוא התנ"ך ואם מילה מוזכרת בתנ"ך בצורה מסוימת, היא נחשבת בצורה זו כתקנית. אבל, גם היא מוזכרת בצורה אחרת במקורות קדומים אחרים והאקדמיה ללשון העברית, לא שללה צורה זו - היא תהיה תקנית.
השפה שלנו מתפתחת ומושפעת מגורמים רבים ולכן לא תמיד הגיונית.

ובאותו עניין - ניתן לומר גם קברים וגם קברות, גם מעקים וגם מעקות. עוד על צורות הרבים אפשר לקרוא בפוסט חידון קצר - צורות הרבים.

קצח ועוד תבלינים

אחרי הפסקה קצרה, אני חוזרת לכתוב. 

קצת באיחור אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא - תשובה לשאלה של נפתלי - איך מבטאים את המילה קצח.

נתחיל בהסבר קצר מדובר בצמח שגרעיניו משמשים כתבלין (נראים כמו שומשום שחור).

הצורה הנכונה לבטא את המילה היא עם סגול (שלוש נקודות) מתחת לאות ק' - קֶצַח.

מקור המילה הוא בתנך בספר ישעיהו:

פעם ראשונה בפרק כח' פסוק כה: "הֲלוֹא אִם-שִׁוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן יִזְרֹק וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ"

ובפעם השנייה בפרק כח' פסוק כז: "כִּי לֹא בֶחָרוּץ יוּדַשׁ קֶצַח וְאוֹפַן עֲגָלָה עַל-כַּמֹּן יוּסָּב כִּי בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח וְכַמֹּן בַּשָּׁבֶט"

ואם אתם מבטאים את זה אחרת, אתם פשוט הוגים את המילה לא נכון.

מה ההבדל בין ישבע ליסבא?

מכירים את השיר שכתב ירון לונדון "לו הייתי פיראט"? זהו אחד מהשירים שאני מאוד אוהבת ויש בו את השורה הבאה:
"ויסבא מן הרום כל הצוות הטוב", למרות שראיתי את השורה הזו כתובה כך "וישבע מן הרום כל הצוות הטוב" ולדעתי ירון לונדון התכוון ל-יסבא ולא ל-ישבע.

מה ההבדל? ומה זה בכלל יסבא?
ישבע = יאכל מספיק עד שלא יחוש יותר רעב.
יסבא = ישתה הרבה (הכוונה ליין או משקה אלכוהולי) ומכאן גם בא השם - מסבאה, מקום בו שותים משקאות חריפים.

ובשיר של ירון לונדון המילים הן "יסבא מן הרום כל הצוות הטוב", ולכן יש לכתוב יסבא ולא ישבע.

המילה מופיעה בתנ"ך בפעם הראשונה בספר דברים פרק כא פסוק כ:
"וְאָמְרוּ אֶל-זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא".

וכדי להבין שמדובר בשתייה של משקה משכר דווקא, אצטט את הנביא ישעיהו המשתמש בשורש זה מספר פעמים:
פרק א פסוק כב: "כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם" (כלומר, יין שהוא מהול במים ולכן פחות טוב)
ובפרק נו פסוק יב: "אֵתָיוּ אֶקְחָה-יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד".

הפוסט נכתב במחווה ל-4 הכוסות של ליל הסדר...

כתיב מלא וכתיב חסר

יוחאי פנה אלי באמצעות האתר בשתי השאלות הבאות:
"איך אומרים בעברית תיקנית eating frenzy? 
וגם איזה סוג כתיב הוא הכי תקין, מלא חסר או מעורבב?"

יוחאי, התשובה לשאלה הראשונה, eating frenzy בתרגום פשוט לעברית הוא אוכל בטירוף ולזה יש מילה בעברית בולמוס (שמקורה אגב, מיוונית). אפשר גם להשתמש במילה רעבתנות או זללנות.

כתיב מלא וכתיב חסר

לגבי השאלה השנייה, כתיב מלא וכתיב חסר, אתחיל בהסבר קצר של הנושא.
כתיב מלא הוא התפתחות של הכתיב שנועד להקל על הקריאה בכתיב ללא ניקוד.
כתיב מלא מתבצע ע"י הוספת אותיות אהו"י שהן אמות הקריאה לכתיב, כך למשל המילה ניקוד בכתיב חסר תכתב כך: נִקּוּד (ללא האות י')

מתי כותבים בכתיב מלא ומתי בכתיב חסר?

כאשר כותבים עם ניקוד אין לכתוב בכתיב מלא (כיוון שהניקוד משלים) וכאשר כותבים ללא ניקוד כותבים בכתיב מלא. בכל מקרה, אין דבר כזה כתיב מעורבב, אך יש ניקוד חלקי, שמטרתו לנקד רק מילים שהקורא עלול לטעות בקריאה בשל משמעות שונה.
מילה כזו למשל, היא מנהל. האם הכוונה ל- Manager או ל- Administration? אם הייתי כותבת מִנהל זה היה פותר את הבעיה, לא?
למה לא לכתוב פשוט מינהל? (כלומר, מנהל עם י' אחרי ה-מ') כיוון שזה מנוגד לכללי הכתיב חסר הניקוד.

כללי הכתיב חסר הניקוד/כתיב מלא

הכללים נקבעים ע"י האקדמיה ללשון העברית ואפשר לקרוא עליהם בהרחבה באתר האקדמיה.

גם לכם יש שאלה בעברית? אתם כבר יודעים מה לעשות...

ילדות נשכחת

כשהתחלתי לכתוב את הבלוג הזה, חשבתי שאחרי כמה פוסטים, כבר לא יהיה לי על מה לכתוב. אבל השאלות שלכם מאתגרות אותי ומספקות לי חומר לפוסטים חדשים בכל פעם. אני שמחה שיש מישהו בצד השני שקורא, מגיב ושואל.
גם לכם יש שאלות בעברית? פנו אלי באמצעות האתר ואשמח להתמודד עם האתגר :)

והפעם תשובה לפנייתו של דניאל:

שלום, 
נתקלתי בשיר "ילדות נשכחת" ובמילה עודנו ("מי עבר מי נשאר מי עודנו") הזמרים הוגים עודנו -"U" ולא ב- "O".
האם זה נכון? 
אני מתנצל על השימוש באנגלית אך אינני יודע כיצד לנסח זאת בעברית- אשמח תעני גם על זה. 
תודה רבה, 
דניאל

למי שלא מכיר את השיר, מדובר בשיר "ילדות נשכחת" שאת המילים כתב יעקב גלעד והלחינה יהודית רביץ.

לפני התשובה, הסבר קצר לגבי המילה עודנו. המילה עודנו מורכבת מ: עוד+נו.
עוד במקרה זה פירושו עדיין. ולכן עודנו=הוא עדיין. כמו שאני עדיין=עודני. תפקידו הדקדוקי הוא תואר הפועל, כלומר חלק במשפט המתאר את הפועל.

וכעת לתשובה, וכרגיל הדרך שבה אני מוצאת אותה - חיפוש בתנ"ך. הפעם הראשונה בה מופיעה המילה עודנו היא בספר בראשית, פרק י"ח פסוק כב': "וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה", כלומר, אברהם עדיין עומד לפני אלוהים. לפי פסוק זה, התשובה לשאלתך היא כן, הזמרים הוגים את המילה נכון - עוֹדֶנּוּ היא הצורה הנכונה.

ועוד עדכון קטן, כדי שתדע איך לנסח בפעם הבאה:
U = שוּרוּק
O = חוֹלם

סבתא שלי היא סבתי

הפוסט הזה הוא תשובה לפנייה שקיבלתי משושנה:
שלום.
אני מבקשת לדעת איך אומרים: סבתות שלי ברבים.
האם אומרים סבותיי, או סבתותי?

שושנה תודה על שאלתך. התשובה לכך דורשת תחילה הסבר קצר לגבי מקור המילה סבתא.
המילה סבתא מקורה בשפה הארמית ופירושה האם של האב או האם.

המילה בעברית עבור האם של האב או האם היא סָבָה (צורת הנקבה של סָב). צורת השייכות יותר מוכרת - סבתי.
צורת הרבים של סבה היא סבות ולכן הסבות שלי הן סבותיי.

כיוון שהמילה סבתא הוטמעה בשפה העברית, ניתן לומר גם סבתות ולכן גם הצורה סבתותיי נכונה ופירושה הסבתות שלי.

לסיכום, הסבות שלי = סבותיי, הסבתות שלי = סבתותיי.


אם גם לכם יש שאלות ואתם רוצים לדעת איך אומרים בעברית צחה... צרו קשר ואשמח לענות על שאלתכם.

מילים שאולות מערבית

אחת המילים שדיברו עליה הרבה בהקשר לנאום רה"מ באו"ם בשבוע שעבר, היא דוגרי.
מקור המילה הוא ערבית (לפי החיפוש שלי באינטרנט מדובר במקור עותמאני).

דוגרי - دوغرى

המשמעות: ישר, נכון. 

לכן שכאומרים למישהו דבר דוגרי, הכוונה דבר ישירות.

כדאי שתדעו שלא רק וואלה וסבבה מקורן מערבית.

בת אחת מול הרבה בנות

כולם (כמעט) יודעים, שצורת הרבים של נקבה בעברית הוא על-ידי הוספה של האותיות ות בסוף המילה.

כך הריבוי של דת הוא - דתות
והריבוי של כת הוא - כתות
לפי החוק הזה, הריבוי של המילה בת (ילדה) צריך להיות בתות ולא בנות. אם כך, מאיפה צצה לה האות נ' פתאום בתוך צורת הרבים? אז זהו, היא לא צצה פתאום, היא היתה שם כל הזמן. 

כדי לבדוק את המילה, נעבור לרגע למקבילה של המילה בת בשפה הערבית שגם היא שפה שמית.

בערבית, שהיא שפה שמרנית יותר מעברית, האות נ' מופיעה במילה בת  -בִנְת  [بنت‏‏‏‏] 

בעברית, שהיא שפה פחות שמרנית, כאשר האות נ' מופיעה בשווא, הרבה פעמים היא מושמטת, פשוט משום שקשה לבטא בַנְת. כך התפתחה השפה, עד שה-נ' הושמטה לגמרי במילה בת. בצורת הרבים לעומת זאת, בנוֹת, ה-נ אינה בשווא וקל לבטא אותה, לכן היא נשארה.

המשביר לצרכן ויעקב אבינו

מה הקשר בין המשביר לצרכן ליעקב אבינו? יש קשר.

כשהיה רעב בארץ, יעקב ביקש מבניו לרדת למצרים לשבור שבר:
"וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ. ב וַיֹּאמֶר--הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת." [בראשית, מ"ב, א'-ב']
כלומר יעקב ביקש מהם לרדת למצרים על-מנת לקנות מזון/אספקה.

ועל יוסף כתוב:
" וְיוֹסֵף, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל-הָאָרֶץ--הוּא הַמַּשְׁבִּיר, לְכָל-עַם הָאָרֶץ" [בראשית, מ"ב, ו']
כלומר, מי שמוכר - הוא המשביר.
השורש ש.ב.ר מופיע בפרק זה (בראשית מ"ב) 10 פעמים בדיוק.

המשביר לצרכן, שהשם שלו מעיד על מטרתו (המוכר לצרכן) הוקם ע"י המשביר המרכזי, כרשת חנויות לכלל הציבור. את השם למשביר המרכזי נתן ברל כצנלסון, ועל כך תוכלו לקרוא בערך המשביר המרכזי בויקיפדיה.

מכאן גם השם שניתן לשוברי הנחה, שוברי תשלום או שוברי קנייה - שובר זה משהו שאנחנו משלמים או רוכשים באמצעותו.