יום שבת, 31 במרץ 2012

נעליים קונים מהר

פוסט זה נכתב בתשובה לפנייה שקיבלתי מליאת:



שלום יעל, 
בעלי ואני מתווכחים על זה כבר חודשים, אשמח אם תוכלי לעזור לנו- 
איך נכון לומר: "להנעיל נעליים לילד" או "לנעול נעליים לילד"? 
כלומר, מה הפועל הנכון כשרוצים לומר "לשים" לנעליים למישהו אחר? 
אשמח לתשובתך :) 
תודה מראש, 
ליאת

ליאת, אני שמחה על שאלתך, בעיקר משום שלא ידעתי בעצמי את התשובה וזה דרש ממני לפתוח מילון, משהו שלא עשיתי כבר הרבה זמן.
בהתחלה כשקראתי את השאלה שלך, חשבתי לעצמי, מה פתאום להנעיל נעליים? לא נראה לי שאפשר להטות את הפועל נ.ע.ל בבניין הפעיל, אבל מה לעשות שחוקי הדקדוק לא עובדים לפי מה שנראה לי...

מה עושים? בודקים במילון. כן ההוא של אבן שושן. וכך עשיתי.
לכל שורש יש את הבניינים שאפשר להטות אותו, פשוט צריך לחפש את השורש ולראות אם הוא קיים בבניין זה.

להפתעתי גיליתי שהפועל נ.ע.ל אכן מוטה בבניין הפעיל והפירוש הוא: "שם נעלים ברגליו או ברגלי אדם אחר".
ואפילו ציטוט מספר דברי הימים ב', פרק כח פסוק טו: "וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת וַיַּחֲזִיקוּ בַשִּׁבְיָה, וְכָל-מַעֲרֻמֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּ מִן-הַשָּׁלָל, וַיַּלְבִּשֻׁם וַיַּנְעִלוּם וַיַּאֲכִלוּם וַיַּשְׁקוּם וַיְסֻכוּם וַיְנַהֲלוּם בַּחֲמֹרִים לְכָל-כּוֹשֵׁל, וַיְבִיאוּם יְרֵחוֹ עִיר-הַתְּמָרִים אֵצֶל אֲחֵיהֶם; וַיָּשׁוּבוּ, שֹׁמְרוֹן."

נ.ע.ל בבניין פעל פירושו שם נעל על הרגל, ולפי יחזקאל פרק טז פסוק י: "וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה, וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ" ז"א גם בבנין פעל אפשר לשים נעליים לרגלי מישהו אחר.

מבולבלים? לא צריך להיות. אפשר להגיד לנעול נעליים לילד וגם להנעיל נעליים לילד.
העיקר לשמור על שלום בית :)

אם גם לכם יש שאלה בעברית, או שאתם רוצים לדעת איך אומרים בעברית צחה... שלחו לי את השאלה, או הגיבו לפוסט. לא תמיד אני עונה באותו היום, אבל מבטיחה לבדוק ולענות על כל פנייה.






יום חמישי, 22 במרץ 2012

שובו בשלום

מיכל פנתה אלי בשאלה:
איך אומרים: שובו בשלום או שובו לשלום?

כדי לבדוק את התשובה לשאלה זו, פניתי למקור - התנ"ך.
הפעם הראשונה בו מופיע הביטוי הוא בספר בראשית, פרק ט"ו פסוק ט"ו:
"וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה" (אלוהים פונה אל אברהם לאחר שהוא מבטיח לו את הארץ). אמנם הביטוי מופיע כאן עם הפועל בוא, אבל באותו ספר בפרק כ"ח פסוק כ"א מופיע הביטוי עם הפועל שב:
"וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל-בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים".

הביטוי מופיע גם בצירוף הפועל לך, למשל בספר שמואל א', פרק כט, פסוק ז: "וְעַתָּה שׁוּב וְלֵךְ בְּשָׁלוֹם וְלֹא-תַעֲשֶׂה רָע בְּעֵינֵי סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים". שימו לב, כאן מופיע גם הפועל שוב וגם הפועל לך. אבל כאשר מופיע רק הפועל לך המילה היא לשלום, כך למשל בספר שמות, פרק ד', פסוק י"ח:
"וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל-יֶתֶר חֹתְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלֲכָה-נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל-אַחַי אֲשֶׁר-בְּמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם".
לכן, כאשר מצרפים את המילה שלום לפועל שב - יש לומר
שוב בשלום ואילו לפועל לך מצרפים את המילה לשלום.


פעם אחת מופיע גם הצירוף לך בשלום בספר שמואל ב' פרק ט"ו פסוק ט': "וַיֹּאמֶר-לוֹ הַמֶּלֶךְ לֵךְ בְּשָׁלוֹם וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ חֶבְרוֹנָה".

גם לכם יש שאלה בעברית? פנו אלי באמצעות האתר ואשמח לענות.