הפוסט הזה נכתב בתשובה לשאלה של אמיר:
"אם אל ול- הן מילים נרדפות, האם אפשר לומר במקום התקשר אלי - התקשר לי?"
זה נשמע לא נכון, אבל לא ידעתי להסביר למה. ולכן פניתי לאקדמיה ללשון העברית ובהמשך תוכלו לקרוא את התשובה המלאה כפי שקיבלתי.
וכעת להסבר במילים שלי:
מילות היחס אל ו-ל הן מילים נרדפות, אבל לא תמיד ניתן להחליף ביניהן.
בפעלים אלו אפשר להשתמש במילת היחס אל או ל אם הפועל אינו מוטה לכינוי גוף כלשהו.
מה זה נטייה של מילת יחס לכינוי גוף? כאשר משייכים אליה כינוי גוף. למשל, נטייה של אל + הוא = אליו .
ולכן, כאשר רוצים לומר הלכתי [ל/אל + הוא] יש לומר הלכתי אליו ולאהלכתי לו.
אם הפועל אינו מוטה אפשר להשתמש במילת היחס ל, למשל הלכתי לשם.
ישנם פעלים המציינים נתינה למשל נתן ל, השכיר ל
בפעלים אלה, תמיד משתמשים במילת היחס ל ולא ב-אל
ולכן כאשר רוצים לומר נתתי + [מילת יחס] + [הוא] יש לומר נתתי לו ולאנתתי אליו.
לסיכום, הפועל התקשר מציין תנועה ולכן כאשר הוא בהטיה לכינוי גוף יש לומר התקשרתי אליו. לעומת זאת, אפשר להגיד התקשרתי למספר שנתת לי.
וכמובטח הנה התשובה המלאה שקיבלתי מהאקדמיה ללשון העברית:
בעברית בת ימינו אחרי פעלים המציינים תנועה (ממשית או מושאלת) בכיוון כלשהו מילות היחס אל ול- מתחלפות חילוף חופשי בנפרד, אבל בנטייה משמשת רק אל. לדוגמה הלך (הגיע, נכסף וגם התגעגע) אל מישהו או למישהו, אבל אליו (לא לו). כך "מתנהג" גם הפועל התקשר: התקשר אל יוסי או אל יוסי, התקשר אליו.
לעומת זאת בפועלי נתינה משמשת רק מילת היחס ל- בנפרד ובנטייה, לדוגמה נתן למישהו, נתן לו, וכן העניק, השאיל, השכיר, לעג ועוד.
אם גם לכם יש שאלה בעברית - אתם כבר יודעים מה לעשות :)
"אם אל ול- הן מילים נרדפות, האם אפשר לומר במקום התקשר אלי - התקשר לי?"
זה נשמע לא נכון, אבל לא ידעתי להסביר למה. ולכן פניתי לאקדמיה ללשון העברית ובהמשך תוכלו לקרוא את התשובה המלאה כפי שקיבלתי.
וכעת להסבר במילים שלי:
מילות היחס אל ו-ל הן מילים נרדפות, אבל לא תמיד ניתן להחליף ביניהן.
מתי לא ניתן להחליף בין מילות היחס אל ו-ל?
זה מסתבר, תלוי בסוג הפועל ובנטייה של מילת היחס.סוג הפועל
ישנם פעלים המציינים תנועה בכיוון למשל, הלך אל / הלך לבפעלים אלו אפשר להשתמש במילת היחס אל או ל אם הפועל אינו מוטה לכינוי גוף כלשהו.
מה זה נטייה של מילת יחס לכינוי גוף? כאשר משייכים אליה כינוי גוף. למשל, נטייה של אל + הוא = אליו .
ולכן, כאשר רוצים לומר הלכתי [ל/אל + הוא] יש לומר הלכתי אליו ולא
אם הפועל אינו מוטה אפשר להשתמש במילת היחס ל, למשל הלכתי לשם.
ישנם פעלים המציינים נתינה למשל נתן ל, השכיר ל
בפעלים אלה, תמיד משתמשים במילת היחס ל ולא ב-אל
ולכן כאשר רוצים לומר נתתי + [מילת יחס] + [הוא] יש לומר נתתי לו ולא
לסיכום, הפועל התקשר מציין תנועה ולכן כאשר הוא בהטיה לכינוי גוף יש לומר התקשרתי אליו. לעומת זאת, אפשר להגיד התקשרתי למספר שנתת לי.
וכמובטח הנה התשובה המלאה שקיבלתי מהאקדמיה ללשון העברית:
בעברית בת ימינו אחרי פעלים המציינים תנועה (ממשית או מושאלת) בכיוון כלשהו מילות היחס אל ול- מתחלפות חילוף חופשי בנפרד, אבל בנטייה משמשת רק אל. לדוגמה הלך (הגיע, נכסף וגם התגעגע) אל מישהו או למישהו, אבל אליו (לא לו). כך "מתנהג" גם הפועל התקשר: התקשר אל יוסי או אל יוסי, התקשר אליו.
לעומת זאת בפועלי נתינה משמשת רק מילת היחס ל- בנפרד ובנטייה, לדוגמה נתן למישהו, נתן לו, וכן העניק, השאיל, השכיר, לעג ועוד.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתודה על ההסבר! עזר לי מאד.
השבמחקשאלה: כיצד נסביר עם כך את הפועל שלח?
הוא שלח לו מכתב, אבל גם- הוא שלח אליו מכתב.
האם ניתן לומר ששלח מייצג גם פועל מקבוצת הנתינה וגם מקבוצת התנועה?
אותו דבר לגבי הפועל מסר -
הוא מסר לו את הכדור והוא מסר אליו את הכדור.
תודה.
ועוד תהייה -
מחקמדוע נאמר - דיבר אליו ולא דיבר לו.
ואילו - אמר לו ולא אמר אליו.
כיצד דיבר ואמר מתחלקים בהסבר שלעיל?
תודה!
איך אומרים - התמתחות או הימתחות?
השבמחק