יום שני, 11 באוגוסט 2014

לך לשלום או בשלום? איך מברכים?

שוב קיבלתי שאלה לגבי מה הצורה הנכונה לברך: לך לשלום או לך בשלום?

אני מפנה לפוסט שכתבתי בנושא במרץ 2012, לא רק בגלל התשובה שלי, אלא מכיוון שבאחת התגובות ניתן לקרוא הסבר מעניין שכתב אחד הקוראים המצטט את הרב קוק.

וזה נוסח התגובה של הקורא אשר:
_________________________________________________________________
מקור חשוב בנושא זה, מסכת מועד קטן כט. וכתוב שם כך:
ואמר רבי לוי בר חיתא הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום הנפטר מן החי לא יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום:
הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום שנאמר ואתה תבא אל אבותיך בשלום
הנפטר מן החי לא יאמר לו לך בשלום אלא (שמות ד) לך לשלום שהרי דוד שאמר לאבשלום (שמואל ב טו) לך בשלום הלך ונתלה, יתרו שאמר למשה (שמות ד) לך לשלום הלך והצליח

הרב קוק בספרו עין אי"ה על ברכות שם, שנט מסביר כך:
ואר"א הלוי, הנפטר מן המת לא יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום כו'. החיים הם מלאים מלחמות, ומי שמחליק את הדרך בעיני חבירו ואינו מעוררו על החתחתים והמכשולים שיש בדרך החיים, בין מכשולים רוחניים בין מכשולים גשמיים, הוא נוטל ממנו את גבורת רוחו להיות חמוש במלחמה נגד הדברים הרבים המפריעים את האדם מלבא לחפצו התכליתי. ע"כ יעורר האדם את חבירו בעת נסעו ממנו, לאמר דע לך כי השלום עוד רחוק הוא מאתנו, עוד לא השגנוהו, יען כי רבים לוחמים לנו, ע"כ השתדל נא להסיר כל מונע מלבא אל הטוב. לך לשלום, אבל לא תחשוב שגם הדרך עצמה היא מרוצפת משלום, עד שאתה הולך בשלום, בתוך השלום, לא, הדרך היא מלאה מכשולים נעדרי השלום, ובהשתדלותך להתגבר על כל אלה תבא אל השלום. לא כן היא תעודת מנוחת הנפשות, מי שהשלום חוקו בחייו כבר לוחמים אין לו, מפריעים מנוחתו אפסו, ותכלית המעלה היא שהמלחמות הגופניות של הנטיות החומריות לא יהיו תופסות מקום כלל בעלותו אל הר ד' להתענג באור פני מלך חיים. ע"כ הברכה היא לבא אל מנוחת עולמים, לך בשלום, כלומר גם הדרך תהיה לפניך מושלמת לבד מחוז החפץ, שיש אפשרות ג"כ למעלה ע"ג מעלה. אבל דבר מפריע ומונע לא ימצא, דבר המשבית את השלום ומצריך התגברות ביחוד מצוייר בזה שני קוטבי המוסר, ציור החיים בעמל וציור המות במנוחה. ציור החיים בעמל וחיוב התחזקות תוסיף כח לעבודה ולחריצות. ציור המות במנוחה, תמעט את פחד המות ותרגיע את הרוח ותעודד ג"כ לעבוד ולפעול במשך זמן הפעולות ימי החיים, מתנת אלהים לעבוד להרבות הטוב והשלום.

במילים שלי, לך לשלום, משמעותו שמטרת השלום עדיין לא כאן, והדרך אינה בשלום אז 'תזהר חבר' מהאי שלום בדרכך
לעומת זאת לך בשלום, משמעותו שהשלום כבר כאן ואף הדרך אין בה מלחמות אלא שלום - וזה מתאים שאומרים כך למת וכן מתאים לבקשת יעקב מה' שאף דרכו לא תהיה סוגה בחתחתים אלא בשלום (למעשה זה לא היה כך, אלא דרכו הייתה מלאה מהמורות, אך זו בקשתו מה')

אם כן, למעשה אין שום הבדל בין לך ושוב לעניין זה, לא כפי שציינת.. אלא כדברי לעיל.

בברכה,
אשר

_________________________________________________________________

בנוסף על-כך ניתן לקרוא את הסיכום המעניין בנושא שפורסם באתר האקדמיה ללשון העברית: שוב בשלום, שוב לשלום.

מבחינת העברית, שתי הצורות נכונות, מבחינת הכוונה, לפי התלמוד, יש הבדל.

תגובה 1:

  1. אשר, תשובה יפה, נאמנה ומדוייקת.
    תודה גדולה.

    השבמחק