יום שלישי, 27 באוגוסט 2013

שגיאות שעושים ילדים בעברית, מי צודק?

את הפנייה הבאה קיבלתי בעילום שם.

"שלום,
בני הבכור בן הארבע וחצי, מתערב איתי כל פעם על משהו (וגם תמיד מנצח...)
בזמן ההתערבות הוא אומר לי - "בואי נראה מי יצדוק"
שאלתי היא, איך אומרים מי יהיה הצודק - בזמן עתיד ?"

ראשית אסביר מה מקור הטעות.
מדובר בפועל בבניין קל (פעל) ולו יש כמה משקלים. כלומר, צורות בהן מטים את הפועל.
למשל,
במשקל אֶפְעַל - השורש ל-מ-ד [הוא בעתיד]  -> יִלְמַד
במשקל אֶפְעֹל - השורש ש-ב-ר [הוא בעתיד] -> יִשְבֹּר

השורש צ-ד-ק מוטה במשקל אֶפְעַל, ולכן הוא בעתיד -> יִצְדָּק ולא יצדוק.

הצורה יִצְדָּק מופיע במקורות בספר איוב כמה פעמים, אני אצטט כאן את הפסוק הראשון בו מופיעה המילה:
איוב, פרק ד' פסוק 17 "הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַ יִצְדָּק אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר-גָּבֶר"


6 תגובות:

  1. סליחה על חוסר הידע, אבל לא אומרים "אלמד"?
    מתי מתשמשים ב"ילמד"?

    השבמחק
  2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  3. שלום רב!

    יש מן הניתן כי טעות זו מקורה גם בסיבה (ככל הנראה) להרבה "טעויות" הקשורות ככל-הנראה בהפיכת תנועת ה"קמץ" ( ָ) מצורת-ההגייה הנכונה של תנועה זו ב"עברית הישראלית" (A) לצורת-ההגייה של תנועה זו בהברה/הגייה האשכנזית שם בד"כ תנועה זו נהגת כ-(O). דוגמא נפוצה לטעות זו שמקורה ככל הנראה ב"שילוב"-ההגיות, הנה המילה מִזְרָן, אשר אותה רבים הוגים כ-"MIZRON" "במקום" "MIZRAN", אשר הינה צורת-ההגייה הנכונה של המילה ב"עברית הישראלית".

    (המילה "טעויות" נכתבה עם גרשיים, משום שהעברית נשתמרה בצורות הגייה מגוונות [צורות-הכתיבה והניקוד נשארו אחידים כמובן.], אשר לא ניתן להגדיר אף אחת מהן כ"לא נכונה", ניתן לחלוק, עם זאת, על מידת-הקירוב להגייה המשוערת ה"מקורית" של העברית, של כל אחת מההגיות. במילים אחרות, כל ההגיות "נכונות" בפני עצמן, אך ביחס להגיית-"העברית הישראלית" אותה אנו דוברים, חלקן לא נכונות/לא נכון להשתמש בחלקן בהגיית-עברית ישראלית תקנית/נכונה.].)

    השבמחק