חתך בבשר החי

ורד פנתה אליה בשאלה הבאה:
"חתך שיש בגוף כתוצאה מפציעה. האם אומרים חתך עם סגול וסגול או בפתח פתח?"

התשובה הקצרה היא שהצורה הנכונה היא חֲתָך.

התשובה הארוכה היא שיש שתי צורות שאפשר לנקד את המילה - כל אחת בעלת משמעות אחרת.
בכל מקרה, אין מילה כזו בסגול/צירה.

הסבר קצר על ההבדל בין הפועל חָתַךְ לשם חֲתָך

השם חֲתָך משקל פְּעָל 

הכוונה לסדק או קרע שיש בעור או בחומרים אחרים.
אפשר לקרוא בהרחבה על המשקל פעל באתר האקדמיה

הפועל חָתַךְ 

השורש ח.ת.כ בגוף נסתר עבר. הכוונה למי שביצע את פעולת ההפרדה (בעור או בחומרים אחרים).

פירוש הביטוי "חתך בבשר החי" הוא קיצוץ במשאבים חיוניים, פגיעה בחלקים מהותיים.

איך כותבים פעלים בזמן עבר בצורת זכר נוכח

גלית שלחה את השאלה הבאה:
"איך רושמים כשלת על זכר ללא ניקוד האם נכון לרשום כשלתה עם ה או כשלת בלי ה?" (אתם כבר יודעים שאני מציגה את השאלה המקורית כפי שקיבלתי אותה, אבל מוחקת את המילה השגויה).

הרבה פעמים אני נתקלת בטעות הזו, ולכן חשוב לי להוסיף גם הסבר קצר.

ראשית, אסביר את החלקים במילה כשלת:
השורש הוא כ.ש.ל
הסיומת ת' מתייחסת לגוף, כלומר מי ביצע את הפעולה. במקרה הזה - אתה (נקרא גם נוכח)

המילה "אתה" נכתבת עם האות ה' בסיום, אבל הפועל בעבור לצורת נוכח נכתבת רק אותיות השורש + ת
יתכן שזה גם מקור הטעות.

כלומר: כשל+תָּ = כשלתָּ. זוהי הצורה הנכונה עבור צורת זכר.


אתה כשלתָּ
ואת כשלתְּ
בלי ניקוד לא רואים ממש את ההבדל, אבל גם כשכותבים בלי ניקוד, לא מוסיפים את האות ה לצורת הזכר!


אם גם לכם יש שאלה בעברית, כתבו אלי.

סע לאט

גיא שואל: "למה האט אבל האיץ? למה לא האיט והאיץ, או האט והאץ?" (הצורות השגויות מחוקות בכוונה)

התשובה היא שמדובר בפעלים מגזרות שונות ולכן ההבדל בצורת ההגייה.

בנין הפעיל

למה הכוונה?
שני הפעלים בבניין הפעיל, אבל אחד מגזרת הכפולים ואחד מגזרת נחי עו"י.
בפוסט קודם הסברתי מדוע האות ה' בבניין הפעיל מנוקדת לפעמים בצירה או בסגול ולא בחיריק.

כעת נשאלת השאלה - למה פ' הפועל, כלומר האות הראשונה של השורש מנוקדת לפעמים בצירה, למשל הֵאֵט ולפעמים בחיריק למשל, הֵאִיץ? התשובה היא שהניקוד תלוי בגזרה. כלומר באיזה שורש מדובר.
הפועל הֵאִיץ, הוא בגזרת נחי עו"י כלומר, ע' הפועל היא ו/י.
ואילו הפועל הֵאֵט הוא בגזרת הכפולים. כלומר, השורש הוא א-ט-ט. (למי שתוהה למה לא מופיע דגש באות ט' כמקובל בגזרת הכפולים, זה כיוון שהדגש לא מופיע בסוף המילה, לעומת זאת במילה הֵאֵטּוּ מופיע הדגש).

 מבולבלים? גם אני. ולכן כדי לזכור איך נכון להטות כל פועל אני משווה לצורות יותר נפוצות, למשל הבין שמקביל להאיץ (בניין הפעיל, גזרת נחי עו"י) והגן שמקביל להאט (בניין הפעיל, גזרת הכפולים).

אם הייתי מדרגת את רמת הקושי של הפוסט הזה - הוא היה ברמת קושי למתקדמים. אז אם הבנתם - אתם מתקדמים ;)

על חומותייך עיר דוד הפקדתי שומרים

זוהי גרסה מעודכת של הפוסט, בעקבות תיקון שקיבלתי.

את הפוסט הזה אני כותבת בתשובה לשאלה שכתבה לי אפרת:
איך אומרים בעברית הֶרגשת או הִרְגַשְתָּ?
(מחקתי בכוונה את הצורה השגויה)
שאלה מצוינת, כיוון שהרבה טועים בהטיית הפועל הזה.

בניין הפעיל

ראשית, אציין שמדובר בבניין הפעיל.
שנית, אפרט את המאפיינים של בניין הפעיל:
תחילית ה' וע' הפועל (האות האמצעית בשורש) מנוקדת בחיריק מלא (כלומר עם י') כך למשל: הִפְעִיל. לכן יש לומר הִרְגַשְתָּ.

למה בכל זאת אנשים טועים?
כנראה משום שישנם מקרים יוצאי דופן שבהם ה-ה' התחילית מנוקדת בסגול.

מתי מנקדים את האות ה בבניין הפעיל בסגול/צירה?

בשלושה מקרים:
1. בסגול - כאשר פ' הפועל (האות הראשונה של השורש היא אחת מהאותיות הגרוניות (א, ה, ח, ע). לדוגמה האכיל
2. בצירה - כאשר ע' הפועל (האות השנייה בשורש) היא ו/י. למשל: הבין (שורש ב-י-ן), או הביא (שורש ב-ו-א)
3. בצירה - כאשר ע' הפועל ול' הפועל זהות (נקרא גזרת הכפולים). למשל: הסב (שורש ס-ב-ב)

איך אני זוכרת מה הצורה הנכונה? הֶרגשת או הִרְגַשְתָּ? לפי השיר: "על חומותייך עיר דוד הִפְקַדְתִּי שומרים"

כדאי לדעת שבפסוק המקורי נכתב ירושלים ולא עיר דוד:
"עַל-חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם, הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים--כָּל-הַיּוֹם וְכָל-הַלַּיְלָה תָּמִיד, לֹא יֶחֱשׁוּ; הַמַּזְכִּרִים, אֶת-יְהוָה--אַל-דֳּמִי, לָכֶם." (ישעיהו, פרק סב, פסוק 6)

אם גם לכם יש שאלה בעברית, אתם כבר יודעים מה לעשות :)

קצח ועוד תבלינים

אחרי הפסקה קצרה, אני חוזרת לכתוב. 

קצת באיחור אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא - תשובה לשאלה של נפתלי - איך מבטאים את המילה קצח.

נתחיל בהסבר קצר מדובר בצמח שגרעיניו משמשים כתבלין (נראים כמו שומשום שחור).

הצורה הנכונה לבטא את המילה היא עם סגול (שלוש נקודות) מתחת לאות ק' - קֶצַח.

מקור המילה הוא בתנך בספר ישעיהו:

פעם ראשונה בפרק כח' פסוק כה: "הֲלוֹא אִם-שִׁוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן יִזְרֹק וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ"

ובפעם השנייה בפרק כח' פסוק כז: "כִּי לֹא בֶחָרוּץ יוּדַשׁ קֶצַח וְאוֹפַן עֲגָלָה עַל-כַּמֹּן יוּסָּב כִּי בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח וְכַמֹּן בַּשָּׁבֶט"

ואם אתם מבטאים את זה אחרת, אתם פשוט הוגים את המילה לא נכון.

כתיב מלא וכתיב חסר

יוחאי פנה אלי באמצעות האתר בשתי השאלות הבאות:
"איך אומרים בעברית תיקנית eating frenzy? 
וגם איזה סוג כתיב הוא הכי תקין, מלא חסר או מעורבב?"

יוחאי, התשובה לשאלה הראשונה, eating frenzy בתרגום פשוט לעברית הוא אוכל בטירוף ולזה יש מילה בעברית בולמוס (שמקורה אגב, מיוונית). אפשר גם להשתמש במילה רעבתנות או זללנות.

כתיב מלא וכתיב חסר

לגבי השאלה השנייה, כתיב מלא וכתיב חסר, אתחיל בהסבר קצר של הנושא.
כתיב מלא הוא התפתחות של הכתיב שנועד להקל על הקריאה בכתיב ללא ניקוד.
כתיב מלא מתבצע ע"י הוספת אותיות אהו"י שהן אמות הקריאה לכתיב, כך למשל המילה ניקוד בכתיב חסר תכתב כך: נִקּוּד (ללא האות י')

מתי כותבים בכתיב מלא ומתי בכתיב חסר?

כאשר כותבים עם ניקוד אין לכתוב בכתיב מלא (כיוון שהניקוד משלים) וכאשר כותבים ללא ניקוד כותבים בכתיב מלא. בכל מקרה, אין דבר כזה כתיב מעורבב, אך יש ניקוד חלקי, שמטרתו לנקד רק מילים שהקורא עלול לטעות בקריאה בשל משמעות שונה.
מילה כזו למשל, היא מנהל. האם הכוונה ל- Manager או ל- Administration? אם הייתי כותבת מִנהל זה היה פותר את הבעיה, לא?
למה לא לכתוב פשוט מינהל? (כלומר, מנהל עם י' אחרי ה-מ') כיוון שזה מנוגד לכללי הכתיב חסר הניקוד.

כללי הכתיב חסר הניקוד/כתיב מלא

הכללים נקבעים ע"י האקדמיה ללשון העברית ואפשר לקרוא עליהם בהרחבה באתר האקדמיה.

גם לכם יש שאלה בעברית? אתם כבר יודעים מה לעשות...