לנעול ולחלוץ נעליים

הפוסט הזה נכתב בתשובה לשאלה של נח:
איך אומרים בעברית צחה להוריד את הנעלים [ההפך מלנעול נעלים]. אלוהים ציווה את משה באירוע הסנה "של נעליך" האם זו המילה העדכנית ומה מקורה?


אכן בספר שמות (פרק ג, פסוק 5) נעשה שימוש בציווי של נעליך:
"וַיֹּאמֶר אַל-תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל-נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא"
אך בעברית של היום לא עושים שימוש בפועל זה, אלא בשורש ח.ל.ץ

גם השורש ח.ל.ץ מופיע בתנ"ך בהקשר של הסרת הנעליים:
ישעיהו, פרק כ פסוק 2:
"בָּעֵת הַהִיא, דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ לֵאמֹר, לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מָתְנֶיךָ, וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶךָ; וַיַּעַשׂ כֵּן, הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף."


אם גם לכם יש שאלה בעברית - אתם כבר יודעים מה לעשות.

וזכרו - נעליים קונים מהר, וגרביים לא חסר...

האם נכון לומר נולד לי נכד?

את השאלה הזו קיבלתי ממישהו בכינוי "דבש".
אני מניחה שהשאלה נובעת מכך שלא את/ה ילדת בעצמך.

הפועל נולד - מתייחס לצאצא ולאו דווקא לאמא/היולדת ולכן נכון להגיד נולד לי נכד.

אפשר למצוא לצורה הזו גם סימוכין בתנ"ך, אחד מהם בספר בראשית פרק כא' פסוק ג' כתוב:
"וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ אֲשֶׁר-יָלְדָה-לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק"

צורת הייחוס הזו מופיעה פעמים רבות בתנ"ך כאשר נולד למישהו בן/בת. אותו הדבר נכון גם לגבי נכד.

בכל מקרה, מזל טוב להולדת הנכד!

איך אומרים דלי ברבים ומה הקשר לדלית?

פוסט זה נכתב בתשובה לשתי שאלות שקיבלתי הקשורות למילה דלי.

השאלה הראשונה של דבי בפוסט איך אומרים ברבים את המילה דלי.

והשאלה השנייה של ישראל:
המילה "לדלות" כמו לדלות מידע, לדלות מים מהבאר האם היא מהשורש דלי או משהו אחר?

נתחיל בתשובה לדבי צורת הרבים של דלי היא דְלָיִים.

לגבי המילה לדלות מידע, היא אכן מהשורש דלי/ה שפירושו להעלות.
דלית וברבים דליות הן ענפים הנישאים (עולים) של הצמח (בדרך כלל ההתייחסות היא לגפנים).

בעזרת דלי מעלים מים מן הבאר, ובדליית מידע, הכוונה היא שמעלים מידע מסוים מסך כל המיידע הקיים. מעיין שליפה של נתונים.


אפשר לקרוא בהרחבה על מקור השם דליות באתר האקדמיה.

אם גם לכם יש שאלה בעברית, מוזמנים לכתוב לי.

אתכם או אותכם?

את השאלה הבאה קיבלתי מגל:
איך אומרים: אתכם או אתכם? 

למען האמת, קשה להבין מה השאלה בלי ניקוד, יתכן שהכוונה היתה מה הצורה הנכונה - אֶתְכֶם או אוֹתכם.

אני אסביר בפוסט הזה על ההבדל בין אִתְּכֶם ל- אֶתְכֶם ומתי משתמשים בכל צורה.

אִתְּכֶם = ביחד עם + אתם
למשל, הלכתי אִתְּכֶם.

אֶתְכֶם = את + אתם
למשל, ראיתי אֶתְכֶם.
וגם אֶתְכֶן = את + אתן

בכל מקרה, הצורה אוֹתכם אינם נכונה. יתכן שהטעות נובעת מצורות היחיד - אוֹתְךָ / אוֹתָךְ

מקווה שעניתי על השאלה, ואם גם לכם יש שאלה בעברית, כתבו אלי.

שוטי שוטי ספינתי

גבריאל שלח לי את השאלה הבאה:
מה ההבדל בין אנייה לספינה? 

כולם מכירים בוודאי, את סיפורו של יונה הנביא. איך ברח מאלוהים לתרשיש, דרך יפו באנייה. רגע, באנייה או בספינה?

בספר יונה, פרק א' פסוק 5 כתוב: "וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים, וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל-אֱלֹהָיו, וַיָּטִלוּ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל-הַיָּם, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם; וְיוֹנָה, יָרַד אֶל-יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה, וַיִּשְׁכַּב, וַיֵּרָדַם."

כלומר, מדובר על אותו כלי שיט - פעם אחת כ"אנייה" ופעם אחת כ"ספינה". מכאן ברור שמדובר במילה נרדפת.

ובכל זאת, היום משתמשים במילה אנייה לתיאור כלי שיט גדול וספינה לתיאור כלי שיט קטן יותר. זה כל ההבדל.

מים נקווים

הרבה זמן לא עניתי על שאלות הגולשים, אז בימים הקרובים אנסה להדביק את הפער.
בכל מקרה, אני שמחה שאתם שולחים שאלות, גם אם לוקח לי קצת זמן לענות :)

ולשאלה של שושי:
שלום, אשמח לדעת מהם מים נקווים, 
האם הם מים זורמים או מים נאגרים? 

פירוש המילה נִקְוֶה (שורש ק-ו-ה) הוא נאסף, נצבר. לכן מים נקוים הם מים שנאגרים ולא מים זורמים.

הביטוי מקוה מים מוזכר עוד בתנך בספר בראשית, פרק א' פסוק 10:
"וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב".

מכאן אנחנו למדים שמקום בו נאגרים מים (ימים) הוא מקוה מים.

אם גם לכם יש שאלה בעברית, כתבו לי ואשמח לענות.

קולות בעלי-חיים

השבוע קיבלתי מייל נוסף משוש. איזה כיף שיש קוראים שחוזרים לאתר :)
וכך כתבה לי שוש: "זו שוב אני עם קולות בעלי חיים, (פשוט הנכדים מתחילים לדבר וצצות שאלות) והפעם איך מכנים את קולו של הנמר?"

אחד מהאתרים שאני פונה אליהם כאשר אני מחפשת תשובות לשאלות בעברית הוא אתר שפה עברית. גם הפעם פניתי לאתר, כיוון שיש בו רשימה של שמות הקולות שמשמיעים בעלי החיים ויש בו גם את התשובה לשאלה שלך.
הקול שמשמיע הנמר הוא שאגה (כמו הקול שמשמיע האריה) והפועל הוא שואג.

גם לכם יש שאלה בעברית? פנו אלי ואשמח לענות.

על טעם וריח

שוש פנתה אלי בשאלה: "איך מכנים מי שאין לו חוש טעם?"

מסתבר, שלא לכל דבר יש שם ייעודי בעברית.
גם לחסר חוש טעם אין מילה ייעודית, כיוון שזוהי לקות נדירה, הוחלט שלא לקבוע עבורה מילה ייעודית. להחלטת האקדמיה בנושא.

לכן, כאשר רוצים לציין מישהו חסר חוש טעם, יש לומר פשוט, חסר חוש טעם.

איך קוראים ללולאות במכנסיים דרכם מכניסים את החגורה

את הפוסט הזה אני כותבת בהמשך לשאלתו של אחי: "איך קוראים ללולאות במכנסיים דרכם מכניסים את החגורה?"
מסתבר שיש ללולאות אלו שם בעברית והוא נקרא - תובר.
וההגדרה כפי שהיא מופיעה בויקימילון: תּוֹבָר - לולאת בד בפוטר העליון של המכנס, דרכה עוברת החגורה.

זהו. קצר וקולע.

מישהו אמר משהו?

הפוסט הזה נכתב בתשובה לשאלה ששאל אנונימי בפוסט "אתם שאלתם אני עונה".
והשאלה היתה: האם אפשר לכתוב "כלשהוא" ו- "משהוא"?

אפשר, אבל זאת תהיה שגיאה :)

ועכשיו ברצינות, כלשהו היא מילה המורכבת מ: כל + ש + הוא.
כאשר המילה הוא נכתבת בנפרד היא נכתבת עם האות א', אבל במילה כלשהו היא נכתבת ללא א'.

אותו הדבר לגבי משהו, מישהו וגם - כלשהו .

איך עושה כלב?

נו, טוב, זה כולם יודעים. כלב נובח וחתול מיילל.

אבל שוש שאלה אותי: איך מכנים את קולו של הפיל? יודעים? אני לא ידעתי.
שאלה מצוינת שוש.

לפי אתר השפה העברית, פיל מחצצר, מריע, תוקע ונוהם. ולכן קול הפיל יכול להיות, תקיעה, תרועה וגם נהימה.

בחוברת של משרד החינוך "בקול ובתנועה" תקשורת בין בעלי-חיים מצאת את הטקסט הבא:

מה הֵם אומרים? / יונתן ליס

נְהימָה
פילים נוהֲמים בתְדָרים שֹלא נִקלָטים
באוזֶן הָאֱנֹוׁשִית כדֵי להַרגיע גּורים או
לִנְזוף בהֶם, לאַתֵר בנֵי זוג, לשְמור על
קֶשֶר עם בנֵי משפחה וכחֵלֶק מקְָרבות שַעֲשּועַ.
תרּועה
תרּועַת הפיל יכולה לסַמֵן זַעַם, הפתעה
או קריאת אַזְהָָרה, וכמו כן ּבְָרכָה במִפגָש בין שנֵי פילים.
צְוָוחָה
פיל תינוק צווֵחַ כשהוא במְצּוקָה,
פיל מבּוגָר צווֵחַ כדי לסַמֵן שּכואֵב לו.

מתוך פיל, פיל, פיל-פילון, לא יידע לשתוק, מאת יונתן ליס, עיתון "הארץ", 24 בפברואר 2010.

מה ההבדל בין sweatshirt ל- training ?

ענת פנתה אלי באמצעות האתר עם השאלה הבאה:
שלום יעל, אני מתרגמת לטלוויזיה ותוהה - איך לתרגם סווטשירט?

המילה הראשונה ש"קפצה" לי לראש היא מיזע. זה התרגום של sweatshirt. 
לפי האקדמיה ללשון העברית, חליפת אימון המכונה "טריינינג", ומיועדת לאימונים נקראת בעברית אימונית.

מה ההבדל בין sweatshirt ל- training ?

לפי חברת erima - יצרנית ביגוד ספורט ההבדל הוא כנראה בסוג הבד ומידת הספיגה.
ובכל מקרה, sweatshirt כולל רק חלק עליון - מה שמכונה באימונית - training top.

בל בוי ופנקס הקטן

את הפוסט הזה אני כותבת בתשובה לשאלה של אמיר שני: "איך אומרים "בל בוי" בעברית?"

בל בוי הוא נער משרת.
נער משרת הוא נער (במלון או מועדון) שתפקידו לשאת את המזוודות של הלקוחות ולתת מענה לקריאות שירות (פתיחת דלת, הזמנת מונית וכו') עבור הלקוחות בעת כניסתם או יציאתם מהמלון.

נער משרת נקרא גם נער מעלית, ולכן, כשראיתי את השאלה מיד קפץ לי לראש השיר "פנקס הקטן"  (מילים: דן אלמגור, לחן: מתי כספי) בגלל השורה: "פנקס הקטן היה רק נער מעלית".

מה ההבדל בין תבן לקש?

חברה שאלה אותי מה ההבדל בין תבן לקש.
שאלה טובה. בעיקר משום שאיני יודעת את התשובה וזה אילץ אותי לחפש אותה.

כדי להבין - פניתי למקורות:
בספר שמות, פרק ה' פסוק יב: " וַיָּפֶץ הָעָם, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם, לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ, לַתֶּבֶן."
ולפני כן, בפסוק ז: " לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם, לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים--כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם:  הֵם, יֵלְכוּ, וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם, תֶּבֶן."
מכאן למדים שני דברים: הראשון זה שמתבן היו בני ישראל מלבנים לבנים כאשר עבדו במצרים. זאת אומרת, השתמשו בתבן כחמר בנייה.
השני - השימוש בקש לתבן - כלומר, אם קוששו קש עבור התבן, מדובר בשני דברים שונים ולא במילים נרדפות.

תבן הוא מזון לבהמות - לבן, אחי רבקה נותן תבן ומספוא לגמלים של עבד אברהם: בראשית פרק כד, פסוק לב: "וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ"

אבל כל זה לא הבהיר לי מה ההבדל בין תבן לקש, ולכן חיפשתי בעוד כמה מקורות.
המקור הראשון באתר אוצר השמות ולפיו תבן הוא שיבולי הדגן וקש הוא קצות השיבולים הנשארים על שורשם לאחר הקציר.
כלומר הקש הוא הגבעול היבש של הדגן ממנו נלקחו הגרעינים (מתוך ויקיפדיה).
עוד על ההבדלים בין תבן לקש אפשר לקרוא באתר בי"ס שדה כפר עציון.

קצח ועוד תבלינים

אחרי הפסקה קצרה, אני חוזרת לכתוב. 

קצת באיחור אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא - תשובה לשאלה של נפתלי - איך מבטאים את המילה קצח.

נתחיל בהסבר קצר מדובר בצמח שגרעיניו משמשים כתבלין (נראים כמו שומשום שחור).

הצורה הנכונה לבטא את המילה היא עם סגול (שלוש נקודות) מתחת לאות ק' - קֶצַח.

מקור המילה הוא בתנך בספר ישעיהו:

פעם ראשונה בפרק כח' פסוק כה: "הֲלוֹא אִם-שִׁוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן יִזְרֹק וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ"

ובפעם השנייה בפרק כח' פסוק כז: "כִּי לֹא בֶחָרוּץ יוּדַשׁ קֶצַח וְאוֹפַן עֲגָלָה עַל-כַּמֹּן יוּסָּב כִּי בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח וְכַמֹּן בַּשָּׁבֶט"

ואם אתם מבטאים את זה אחרת, אתם פשוט הוגים את המילה לא נכון.

מה ההבדל בין ישבע ליסבא?

מכירים את השיר שכתב ירון לונדון "לו הייתי פיראט"? זהו אחד מהשירים שאני מאוד אוהבת ויש בו את השורה הבאה:
"ויסבא מן הרום כל הצוות הטוב", למרות שראיתי את השורה הזו כתובה כך "וישבע מן הרום כל הצוות הטוב" ולדעתי ירון לונדון התכוון ל-יסבא ולא ל-ישבע.

מה ההבדל? ומה זה בכלל יסבא?
ישבע = יאכל מספיק עד שלא יחוש יותר רעב.
יסבא = ישתה הרבה (הכוונה ליין או משקה אלכוהולי) ומכאן גם בא השם - מסבאה, מקום בו שותים משקאות חריפים.

ובשיר של ירון לונדון המילים הן "יסבא מן הרום כל הצוות הטוב", ולכן יש לכתוב יסבא ולא ישבע.

המילה מופיעה בתנ"ך בפעם הראשונה בספר דברים פרק כא פסוק כ:
"וְאָמְרוּ אֶל-זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא".

וכדי להבין שמדובר בשתייה של משקה משכר דווקא, אצטט את הנביא ישעיהו המשתמש בשורש זה מספר פעמים:
פרק א פסוק כב: "כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם" (כלומר, יין שהוא מהול במים ולכן פחות טוב)
ובפרק נו פסוק יב: "אֵתָיוּ אֶקְחָה-יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד".

הפוסט נכתב במחווה ל-4 הכוסות של ליל הסדר...

ילדות נשכחת

כשהתחלתי לכתוב את הבלוג הזה, חשבתי שאחרי כמה פוסטים, כבר לא יהיה לי על מה לכתוב. אבל השאלות שלכם מאתגרות אותי ומספקות לי חומר לפוסטים חדשים בכל פעם. אני שמחה שיש מישהו בצד השני שקורא, מגיב ושואל.
גם לכם יש שאלות בעברית? פנו אלי באמצעות האתר ואשמח להתמודד עם האתגר :)

והפעם תשובה לפנייתו של דניאל:

שלום, 
נתקלתי בשיר "ילדות נשכחת" ובמילה עודנו ("מי עבר מי נשאר מי עודנו") הזמרים הוגים עודנו -"U" ולא ב- "O".
האם זה נכון? 
אני מתנצל על השימוש באנגלית אך אינני יודע כיצד לנסח זאת בעברית- אשמח תעני גם על זה. 
תודה רבה, 
דניאל

למי שלא מכיר את השיר, מדובר בשיר "ילדות נשכחת" שאת המילים כתב יעקב גלעד והלחינה יהודית רביץ.

לפני התשובה, הסבר קצר לגבי המילה עודנו. המילה עודנו מורכבת מ: עוד+נו.
עוד במקרה זה פירושו עדיין. ולכן עודנו=הוא עדיין. כמו שאני עדיין=עודני. תפקידו הדקדוקי הוא תואר הפועל, כלומר חלק במשפט המתאר את הפועל.

וכעת לתשובה, וכרגיל הדרך שבה אני מוצאת אותה - חיפוש בתנ"ך. הפעם הראשונה בה מופיעה המילה עודנו היא בספר בראשית, פרק י"ח פסוק כב': "וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה", כלומר, אברהם עדיין עומד לפני אלוהים. לפי פסוק זה, התשובה לשאלתך היא כן, הזמרים הוגים את המילה נכון - עוֹדֶנּוּ היא הצורה הנכונה.

ועוד עדכון קטן, כדי שתדע איך לנסח בפעם הבאה:
U = שוּרוּק
O = חוֹלם

סבתא שלי היא סבתי

הפוסט הזה הוא תשובה לפנייה שקיבלתי משושנה:
שלום.
אני מבקשת לדעת איך אומרים: סבתות שלי ברבים.
האם אומרים סבותיי, או סבתותי?

שושנה תודה על שאלתך. התשובה לכך דורשת תחילה הסבר קצר לגבי מקור המילה סבתא.
המילה סבתא מקורה בשפה הארמית ופירושה האם של האב או האם.

המילה בעברית עבור האם של האב או האם היא סָבָה (צורת הנקבה של סָב). צורת השייכות יותר מוכרת - סבתי.
צורת הרבים של סבה היא סבות ולכן הסבות שלי הן סבותיי.

כיוון שהמילה סבתא הוטמעה בשפה העברית, ניתן לומר גם סבתות ולכן גם הצורה סבתותיי נכונה ופירושה הסבתות שלי.

לסיכום, הסבות שלי = סבותיי, הסבתות שלי = סבתותיי.


אם גם לכם יש שאלות ואתם רוצים לדעת איך אומרים בעברית צחה... צרו קשר ואשמח לענות על שאלתכם.

חידון קצר - צורת היחיד

הפוסט הזה נכתב בהמשך לפוסט בנושא חידון קצר - צורות הרבים.

והפעם - נחשו מהי צורת היחיד של המילים הבאות:


שוליים
תהילים
ביכורים
עדשים
מכנסיים
גחלים
שיבולים



מוכנים
לגלול
.
.
.
.



עוד קצת

.
.
.
.
.

הנה התשובות



צורת היחיד של שוליים - שול (אושר ע"י האקדמיה ללשון עברית)
צורת היחיד של תהילים - תהילה. צורת רבים מוכרת יותר היא תהילות
צורת היחיד של ביכורים - בִּכּוּר
לפי האקדמיה ללשון העברית, יש גם צורה מקבילה: בִּכּוּרוֹת, וצורת היחיד היא בִּכּוּרָה וגם בַּכּוּרָה.
צורת היחיד של עדשים (קטניות) - היא עֱדָשָׁה.
עֱדָשָׁה היא גם צורת היחיד של צורת הרבים עֱדָשׁוֹת (תחליף המשקפיים).
צורת היחיד של מכנסיים - אין צורת יחיד. אפשר לומר זוג מכנסיים
צורת היחיד של גחלים - גחלת, אך גם גחל. בכל מקרה, יש לומר גחלים לוחשות.
צורת היחיד של שיבולים - שיבולת, כמו בשיר: "שיבולת בשדה, כרעה ברוח...", או יותר מוכר - שיבולת שועל.

לא ידעתם את כל צורות היחיד? לא נורא, גם אני. כדי לכתוב את הפוסט הזה פניתי לאקדמיה ללשון העברית (לגבי צורת היחיד של ביכורים ועדשים).

אם תרצו

אחת מהטעויות הנפוצות היא שימוש במילה במידה במקום במילה אם כאשר יש תנאי.

המילה אם מיועדת להצגת תנאי כלשהו, למשל, אם תרצו - אין זו אגדה.
המילה במידה מיועדת עבור תיאור כמות, או משהו שאפשר לכמת. למשל, הכוס מלאה במידה מספקת.

תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם מציבים תנאים.