חתך בבשר החי

ורד פנתה אליה בשאלה הבאה:
"חתך שיש בגוף כתוצאה מפציעה. האם אומרים חתך עם סגול וסגול או בפתח פתח?"

התשובה הקצרה היא שהצורה הנכונה היא חֲתָך.

התשובה הארוכה היא שיש שתי צורות שאפשר לנקד את המילה - כל אחת בעלת משמעות אחרת.
בכל מקרה, אין מילה כזו בסגול/צירה.

הסבר קצר על ההבדל בין הפועל חָתַךְ לשם חֲתָך

השם חֲתָך משקל פְּעָל 

הכוונה לסדק או קרע שיש בעור או בחומרים אחרים.
אפשר לקרוא בהרחבה על המשקל פעל באתר האקדמיה

הפועל חָתַךְ 

השורש ח.ת.כ בגוף נסתר עבר. הכוונה למי שביצע את פעולת ההפרדה (בעור או בחומרים אחרים).

פירוש הביטוי "חתך בבשר החי" הוא קיצוץ במשאבים חיוניים, פגיעה בחלקים מהותיים.

הרבה פחות ומעט יותר

אני חוזרת לכתוב בבלוג לאחר הפסקה ארוכה של יותר משנה. אנסה לענות על פניות שקיבלתי במהלך הזמן הזה, או לפחות על פניות שחזרו על עצמן מתוך מחשבה שהן מעניינות יותר מאשר אחרות. סליחה עם אלו שפנו ולא קיבלו תשובה.  אם עדיין מעוניינים לשאול אותי, מוזמנים כמו תמיד לכתוב לי.


קיבלתי הרבה פניות לגבי צירוף המילים: "הרבה פחות" והאם נכון להשתמש בו.
נשמע כמו ניגוד, אבל הביטוי הוא תקין.

ראשית הסבר קצר לגבי הרבה ומעט לעומת יותר ופחות.

תיאור כמות/מידה

הרבה ומעט הם תיאורים (בתחביר) העונים על השאלה "כמה?"

לדוגמה, כמה שעות אתה ישן ביום? התשובה יכולה להיות הרבה שעות או מעט שעות.

ערך היתרון

ערך היתְרון משמש לציין יתרון (בכמות או במידה) בתכונה של תואר השם או תואר הפועל בהשוואה בין שני דברים.

לדוגמה, אני אוכל יותר מאחי.

שימו לב, אי-אפשר לענות על השאלה כמה שעות אתה ישן ביום בתשובה: "יותר" וגם אי-אפשר להגיד אני אוכל יותר. (מבלי להתייחס להשוואה ממי אני אוכל יותר)

הרבה פחות

וכעת לשאלה - האם נכון להשתמש בצירוף המילים "הרבה פחות".
התשובה הקצרה היא - כן. אפשר ותקין.

ובאריכות אציין שניתן להשתמש בערך היתרון "יותר" בצירוף לשם תואר או לתואר הפועל, ו"הרבה" ו"מעט" הם שמות תואר (המתארים מידה).
לדוגמה, דנה הרבה יותר חכמה מתמר.
ולכן גם תמר הרבה פחות חכמה מדנה.

לסיכום, ניתן להשתמש בביטויים הרבה פחות ומעט יותר.

בכתיבת הפוסט נעזרתי בפרסום של האקדמיה על ענייני ניסוח או ניסוח ענייני.

זָרָה מֶלַח עַל הַפְּצָעִים

אבישי פנה אלי בשאלה: האם כשאני אומר למה אתה זורה לו מלח על הפצעים זה נכון ?

אבישי, אם הכוונה בשאלה שלך אם זו הצורה הנכונה לפועל זוֹרֶה - אז התשובה היא כן.

הסבר:
זרה = אִבֵּק, הֵפִיץ, פִּזֵּר, כאשר בד"כ מתקשר לפעולה שמתבצעת על גרגרים, כמו אבק, אבקנים או חול, אך גם מלח וסוכר.

ההטיה של הפועל בצורת מדבר (אני בהווה) היא - זוֹרֶה. כמו קורא.

הפירוש של הביטוי הוא להכאיב למישהו, במקום הכי כואב. כי מלח על הפצעים - זה כואב.

תרגום מאנגלית של הביטוי - Full of himself

הפוסט הזה נכתב בעקבות פנייה שקיבלתי מאלירז:
"אשמח אם תוכלי לעזור לי בתרגום ביטוי מוכר מאנגלית: 
Full of himself 
איך נכון לומר - מלא בעצמו או מלא מעצמו, כפי שאנו נוהגים בד"כ?"

הביטוי Full of himself מציין מישהו זָחוֹחַ או שַׁחְצָן. או במילים אחרות מרוצה מעצמו

אני חושבת ששתי הצורות מלא מעצמו ומלא בעצמו נכונות מכיוון שבעברית אחרי הפועל מלא אפשר להשתמש במיליות היחס ב- או מ-
למשל, מלא מפה לפה - ביטוי המציין מלא מאוד
או מלא בברזל - כלומר יש בו הרבה ברזל.

(כיוון שמדובר בתרגום ולא בביטוי מקורי עברי, אני לא יכולה לשלול את אחת הצורות באופן מוחלט).

שובו בשלום

מיכל פנתה אלי בשאלה:
איך אומרים: שובו בשלום או שובו לשלום?

כדי לבדוק את התשובה לשאלה זו, פניתי למקור - התנ"ך.
הפעם הראשונה בו מופיע הביטוי הוא בספר בראשית, פרק ט"ו פסוק ט"ו:
"וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה" (אלוהים פונה אל אברהם לאחר שהוא מבטיח לו את הארץ). אמנם הביטוי מופיע כאן עם הפועל בוא, אבל באותו ספר בפרק כ"ח פסוק כ"א מופיע הביטוי עם הפועל שב:
"וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל-בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים".

הביטוי מופיע גם בצירוף הפועל לך, למשל בספר שמואל א', פרק כט, פסוק ז: "וְעַתָּה שׁוּב וְלֵךְ בְּשָׁלוֹם וְלֹא-תַעֲשֶׂה רָע בְּעֵינֵי סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים". שימו לב, כאן מופיע גם הפועל שוב וגם הפועל לך. אבל כאשר מופיע רק הפועל לך המילה היא לשלום, כך למשל בספר שמות, פרק ד', פסוק י"ח:
"וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל-יֶתֶר חֹתְנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלֲכָה-נָּא וְאָשׁוּבָה אֶל-אַחַי אֲשֶׁר-בְּמִצְרַיִם וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם".
לכן, כאשר מצרפים את המילה שלום לפועל שב - יש לומר שוב בשלום ואילו לפועל לך מצרפים את המילה לשלום.

פעם אחת מופיע גם הצירוף לך בשלום בספר שמואל ב' פרק ט"ו פסוק ט': "וַיֹּאמֶר-לוֹ הַמֶּלֶךְ לֵךְ בְּשָׁלוֹם וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ חֶבְרוֹנָה".

גם לכם יש שאלה בעברית? פנו אלי באמצעות האתר ואשמח לענות.

עובדים בימים ישנים בלילות

מי שמעיד על עצמו שהוא "עושה ימים כלילות" מתכוון בעצם שהוא "עושה לילות כימים".

למה הביטוי "עושה ימים כלילות" הוא טעות?

כוונת הביטוי "עושה לילות כימים" היא שאותו אדם עובד כ"כ קשה, שאפילו בלילות הוא עובד כמו בימים. כלומר, [ה]לילות [שלו הם כמו] כימים.
אבל אם הוא "עושה ימים כלילות", הפירוש של זה הוא שבימים הוא עושה מה שצריך לעשות בלילות - ישן. ולא זאת הכוונה.

תזכרו את זה בפעם הבאה כשאתם עובדים בלילה.

קנה וסוף

השבוע למדתי על טעות נפוצה נוספת והיא החיבור בין קנה לסוף.
מדובר בשני צמחים נפרדים. אין צמח שנקרא קנה סוף, אבל יש אחד שנקרא קנה (כמו קנה סוכר) ויש סוף.
שניהם גדלים ליד מקורות מים ואף אחד לצד השני, אבל כאמור, מדובר בשני צמחים נפרדים.

לצמח הקנה יש מפרקים בולטים והמרחק ביניהם שווה ובעבר השתמשו בקנה בין היתר לצורך מדידה של אורכים ומכאן הביטוי - קנה מידה.