הבטחנו זה לזו... או הבטחנו זה לזה?

את הפוסט הזה אני כותבת בתשובה לפנייתה של קטי:
"שלום יעל 
מה נכון? 
האישה והגבר הביטו זה לזה? 
האישה והגבר הביטו זו לזה? 
האישה והגבר הביטו זו בזה? 
האישה והגבר הביטו זה בזה? "


אני אתייחס לשני נושאים בשאלה שלך.

מילת היחס לפועל הביט

ראשית, בפועל הביט אפשר להשתמש במילת היחס ב וגם אל/ל. למשל, הביט בהשתאות, או הביט אל האופק.

אם רוצים להגיד הביטו זה לזה - צריך לבוא המשך המתאר במה. למשל, הביטו זה לזה בעיניים.
לעומת הביטו זה בזה - כלומר, הביטו האחד באחר.

זה בזה וזו בזו

מה קורה כאשר הפעולה מתבצעת בין זכר ונקבה?
במקרה כזה יש לומר הביטו זה בזה, ואין זה משנה שמדובר בזכר ונקבה. רק כאשר שני הצדדים הם נקבה יש לומר זו בזו.

ולכן בשיר "אתמול היית שונה" במשפט: "הבטחנו זה לזו" יש טעות. הצורה הנכונה צריכה להיות "הבטחנו זה לזה".

טעות זו חוזרת בהרבה שירים. אפשר לקרוא כמה דוגמאות בתמליל פינתו של הד"ר אבשלום קור, באופן מילולי בנושא זה.

תימוכין מהמשנה:
כאשר מדובר בצורת נקבה בשני הצדדים:
מסכת פרה,  פרק ה' פסוק 9
שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁהִקִּיפָן זוֹ לָזוֹ וַעֲשָׂאָן שֹׁקֶת, וְכֵן שְׁתֵּי עֲרֵבוֹת, וְכֵן הַשֹּׁקֶת שֶׁנֶּחְלְקָה, הַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶם אֵינָן מְקֻדָּשִׁין.
עֲשָׂאָן בְּסִיד אוֹ בְגִפְּסִים וְהֵן יְכוֹלוֹת לְהִנָּטֵל כְּאַחַת, הַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶם מְקֻדָּשִׁין:

כאשר מדובר בצורת זכר ונקבה:
מסכת גיטין פרק ח' פסוק 8
כָּתַב סוֹפֵר גֵּט לָאִישׁ וְשׁוֹבָר לָאִשָּׁה, וְטָעָה וְנָתַן גֵּט לָאִשָּׁה וְשׁוֹבָר לָאִישׁ, וְנָתְנוּ זֶה לָזֶה, וּלְאַחַר זְמָן הֲרֵי הַגֵּט יוֹצֵא מִיַּד הָאִישׁ, וְשׁוֹבָר מִיַּד הָאִשָּׁה, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם לְאַלְתַּר יָצָא, אֵין זֶה גֵט.

לסיכום, הצורה הנכונה היא הביטו זה בזה, גם כאשר מדובר על גבר ואישה.

אם גם לכם יש שאלה בעברית, פנו אלי באמצעות האתר ואשמח לענות.

התקשרי אלי, לא חשוב מתי...

הפוסט הזה נכתב בתשובה לשאלה של אמיר:
"אם אל ול- הן מילים נרדפות, האם אפשר לומר במקום התקשר אלי - התקשר לי?"

זה נשמע לא נכון, אבל לא ידעתי להסביר למה. ולכן פניתי לאקדמיה ללשון העברית ובהמשך תוכלו לקרוא את התשובה המלאה כפי שקיבלתי.

וכעת להסבר במילים שלי:
מילות היחס אל ו-ל הן מילים נרדפות, אבל לא תמיד ניתן להחליף ביניהן.

מתי לא ניתן להחליף בין מילות היחס אל ו-ל?

 זה מסתבר, תלוי בסוג הפועל ובנטייה של מילת היחס.

סוג הפועל

ישנם פעלים המציינים תנועה בכיוון למשל, הלך אל / הלך ל
בפעלים אלו אפשר להשתמש במילת היחס אל או ל אם הפועל אינו מוטה לכינוי גוף כלשהו.

מה זה נטייה של מילת יחס לכינוי גוף?  כאשר משייכים אליה כינוי גוף. למשל, נטייה של אל + הוא = אליו .

ולכן, כאשר רוצים לומר הלכתי [ל/אל + הוא] יש לומר הלכתי אליו ולא הלכתי לו.
אם הפועל אינו מוטה אפשר להשתמש במילת היחס ל, למשל הלכתי לשם.

ישנם פעלים המציינים נתינה למשל נתן ל, השכיר ל
בפעלים אלה, תמיד משתמשים במילת היחס ל ולא ב-אל
ולכן כאשר רוצים לומר נתתי + [מילת יחס] + [הוא] יש לומר נתתי לו ולא נתתי אליו.

לסיכום, הפועל התקשר מציין תנועה ולכן כאשר הוא בהטיה לכינוי גוף יש לומר התקשרתי אליו. לעומת זאת, אפשר להגיד התקשרתי למספר שנתת לי.

וכמובטח הנה התשובה המלאה שקיבלתי מהאקדמיה ללשון העברית:
בעברית בת ימינו אחרי פעלים המציינים תנועה (ממשית או מושאלת) בכיוון כלשהו מילות היחס אל ול- מתחלפות חילוף חופשי בנפרד, אבל בנטייה משמשת רק אל. לדוגמה הלך (הגיע, נכסף וגם התגעגע) אל מישהו או למישהו, אבל אליו (לא לו). כך "מתנהג" גם הפועל התקשר: התקשר אל יוסי או אל יוסי, התקשר אליו.
לעומת זאת בפועלי נתינה משמשת רק מילת היחס ל- בנפרד ובנטייה, לדוגמה נתן למישהו, נתן לו, וכן העניק, השאיל, השכיר, לעג ועוד.

אם גם לכם יש שאלה בעברית - אתם כבר יודעים מה לעשות :)

תרגום מאנגלית של הביטוי - Full of himself

הפוסט הזה נכתב בעקבות פנייה שקיבלתי מאלירז:
"אשמח אם תוכלי לעזור לי בתרגום ביטוי מוכר מאנגלית: 
Full of himself 
איך נכון לומר - מלא בעצמו או מלא מעצמו, כפי שאנו נוהגים בד"כ?"

הביטוי Full of himself מציין מישהו זָחוֹחַ או שַׁחְצָן. או במילים אחרות מרוצה מעצמו

אני חושבת ששתי הצורות מלא מעצמו ומלא בעצמו נכונות מכיוון שבעברית אחרי הפועל מלא אפשר להשתמש במיליות היחס ב- או מ-
למשל, מלא מפה לפה - ביטוי המציין מלא מאוד
או מלא בברזל - כלומר יש בו הרבה ברזל.

(כיוון שמדובר בתרגום ולא בביטוי מקורי עברי, אני לא יכולה לשלול את אחת הצורות באופן מוחלט).

מה התאריך היום? איך סופרים את הימים בחודש?

הפוסט הזה נכתב בתשובה לפנייה של רות:

איך אומרים? החמישי ביולי או החמישי ליולי?
פי שבעה או פי שבע?
יום ההולדת השניים עשר או השתים עשרה?

אז רות, תודה על פנייתך והנה התשובות לשאלות שלך:

יש לומר חמישה ביולי (ולא חמישי), כלומר ספרנו חמישה ימים בחודש יולי. אני זוכרת לפי שמות הצומות בעברית - תשעה באב או עשרה בטבת.

אחרי המילה פי יופיע תמיד מספר בזכר ולכן יש לומר פי שבעה. 

גיל סופרים בנקבה, כיוון שסופרים את השנים ושנה היא מילה בנקבה. לכן יש לומר אני בן שתיים עשרה (שנים). אבל את שאלת לגבי יום ההולדת ויום הוא בזכר ולכן אם את מתייחסת ספציפית ליום ההולדת יש לומר יום ההולדת השניים-עשר. 

יש לכם גם שאלות? פנו אלי ואשמח לענות.

פעם לפני הרבה זמן...

אם רוצים לתאר משהו שקרה פעם, לפני הרבה זמן, אפשר פשוט להגיד מזמן.
מזמן מורכבת ממלת היחס: מן + זמן. וביחד = מזמן
להגיד ממזמן זו טעות נפוצה. זו בעצם הכפלה של מילת היחס מן.

אפשר להשוות למילה אז (בזמן ההוא). כמו שלא אומרים ממאז, אלא מאז. למשל, לא ראית אותך מאז שלמדנו יחד בתיכון.
ולכן כשאתם פוגשים מישהו שלא ראיתם הרבה זמן, תוכלו להגיד שלא ראיתם אותו מזמן.

לנצח במשחק לעומת לנצח את היריב

יותר מפעם שמעתי כתב ספורט אומר שהקבוצה חייבת לנצח את המשחק.
אי-אפשר בעברית לנצח את המשחק, אפשר לנצח רק את היריב או את הקבוצה היריבה. אם בכל זאת רוצים להכניס את המילה משחק למשפט, יש לומר - לנצח במשחק.
פשוט מאוד:
מנצחים במשחק.
לעומת
מנצחים את הקבוצה היריבה.