אתכם או אותכם?

את השאלה הבאה קיבלתי מגל:
איך אומרים: אתכם או אתכם? 

למען האמת, קשה להבין מה השאלה בלי ניקוד, יתכן שהכוונה היתה מה הצורה הנכונה - אֶתְכֶם או אוֹתכם.

אני אסביר בפוסט הזה על ההבדל בין אִתְּכֶם ל- אֶתְכֶם ומתי משתמשים בכל צורה.

אִתְּכֶם = ביחד עם + אתם
למשל, הלכתי אִתְּכֶם.

אֶתְכֶם = את + אתם
למשל, ראיתי אֶתְכֶם.
וגם אֶתְכֶן = את + אתן

בכל מקרה, הצורה אוֹתכם אינם נכונה. יתכן שהטעות נובעת מצורות היחיד - אוֹתְךָ / אוֹתָךְ

מקווה שעניתי על השאלה, ואם גם לכם יש שאלה בעברית, כתבו אלי.

הבטחנו זה לזו... או הבטחנו זה לזה?

את הפוסט הזה אני כותבת בתשובה לפנייתה של קטי:
"שלום יעל 
מה נכון? 
האישה והגבר הביטו זה לזה? 
האישה והגבר הביטו זו לזה? 
האישה והגבר הביטו זו בזה? 
האישה והגבר הביטו זה בזה? "


אני אתייחס לשני נושאים בשאלה שלך.

מילת היחס לפועל הביט

ראשית, בפועל הביט אפשר להשתמש במילת היחס ב וגם אל/ל. למשל, הביט בהשתאות, או הביט אל האופק.

אם רוצים להגיד הביטו זה לזה - צריך לבוא המשך המתאר במה. למשל, הביטו זה לזה בעיניים.
לעומת הביטו זה בזה - כלומר, הביטו האחד באחר.

זה בזה וזו בזו

מה קורה כאשר הפעולה מתבצעת בין זכר ונקבה?
במקרה כזה יש לומר הביטו זה בזה, ואין זה משנה שמדובר בזכר ונקבה. רק כאשר שני הצדדים הם נקבה יש לומר זו בזו.

ולכן בשיר "אתמול היית שונה" במשפט: "הבטחנו זה לזו" יש טעות. הצורה הנכונה צריכה להיות "הבטחנו זה לזה".

טעות זו חוזרת בהרבה שירים. אפשר לקרוא כמה דוגמאות בתמליל פינתו של הד"ר אבשלום קור, באופן מילולי בנושא זה.

תימוכין מהמשנה:
כאשר מדובר בצורת נקבה בשני הצדדים:
מסכת פרה,  פרק ה' פסוק 9
שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁהִקִּיפָן זוֹ לָזוֹ וַעֲשָׂאָן שֹׁקֶת, וְכֵן שְׁתֵּי עֲרֵבוֹת, וְכֵן הַשֹּׁקֶת שֶׁנֶּחְלְקָה, הַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶם אֵינָן מְקֻדָּשִׁין.
עֲשָׂאָן בְּסִיד אוֹ בְגִפְּסִים וְהֵן יְכוֹלוֹת לְהִנָּטֵל כְּאַחַת, הַמַּיִם שֶׁבֵּינֵיהֶם מְקֻדָּשִׁין:

כאשר מדובר בצורת זכר ונקבה:
מסכת גיטין פרק ח' פסוק 8
כָּתַב סוֹפֵר גֵּט לָאִישׁ וְשׁוֹבָר לָאִשָּׁה, וְטָעָה וְנָתַן גֵּט לָאִשָּׁה וְשׁוֹבָר לָאִישׁ, וְנָתְנוּ זֶה לָזֶה, וּלְאַחַר זְמָן הֲרֵי הַגֵּט יוֹצֵא מִיַּד הָאִישׁ, וְשׁוֹבָר מִיַּד הָאִשָּׁה, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם לְאַלְתַּר יָצָא, אֵין זֶה גֵט.

לסיכום, הצורה הנכונה היא הביטו זה בזה, גם כאשר מדובר על גבר ואישה.

אם גם לכם יש שאלה בעברית, פנו אלי באמצעות האתר ואשמח לענות.

על חומותייך עיר דוד הפקדתי שומרים

זוהי גרסה מעודכת של הפוסט, בעקבות תיקון שקיבלתי.

את הפוסט הזה אני כותבת בתשובה לשאלה שכתבה לי אפרת:
איך אומרים בעברית הֶרגשת או הִרְגַשְתָּ?
(מחקתי בכוונה את הצורה השגויה)
שאלה מצוינת, כיוון שהרבה טועים בהטיית הפועל הזה.

בניין הפעיל

ראשית, אציין שמדובר בבניין הפעיל.
שנית, אפרט את המאפיינים של בניין הפעיל:
תחילית ה' וע' הפועל (האות האמצעית בשורש) מנוקדת בחיריק מלא (כלומר עם י') כך למשל: הִפְעִיל. לכן יש לומר הִרְגַשְתָּ.

למה בכל זאת אנשים טועים?
כנראה משום שישנם מקרים יוצאי דופן שבהם ה-ה' התחילית מנוקדת בסגול.

מתי מנקדים את האות ה בבניין הפעיל בסגול/צירה?

בשלושה מקרים:
1. בסגול - כאשר פ' הפועל (האות הראשונה של השורש היא אחת מהאותיות הגרוניות (א, ה, ח, ע). לדוגמה האכיל
2. בצירה - כאשר ע' הפועל (האות השנייה בשורש) היא ו/י. למשל: הבין (שורש ב-י-ן), או הביא (שורש ב-ו-א)
3. בצירה - כאשר ע' הפועל ול' הפועל זהות (נקרא גזרת הכפולים). למשל: הסב (שורש ס-ב-ב)

איך אני זוכרת מה הצורה הנכונה? הֶרגשת או הִרְגַשְתָּ? לפי השיר: "על חומותייך עיר דוד הִפְקַדְתִּי שומרים"

כדאי לדעת שבפסוק המקורי נכתב ירושלים ולא עיר דוד:
"עַל-חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם, הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים--כָּל-הַיּוֹם וְכָל-הַלַּיְלָה תָּמִיד, לֹא יֶחֱשׁוּ; הַמַּזְכִּרִים, אֶת-יְהוָה--אַל-דֳּמִי, לָכֶם." (ישעיהו, פרק סב, פסוק 6)

אם גם לכם יש שאלה בעברית, אתם כבר יודעים מה לעשות :)

ההבדל שבין לקחת ולקבל

לאחרונה שמעתי מספר פעמים אנשים שאומרים בטעות "לקחת החלטה" במקום "לקבל החלטה", מקור הטעות הוא כנראה בתרגום של המונח באנגלית (take a decision). בכל מקרה, הצורה הנכונה היא לקבל החלטה, או להחליט.

בעקבות כך, קיבלתי החלטה לכתוב את הפוסט הזה, וגם נזכרתי בשורה מהשיר "לתת" (מילים: חמוטל בן זאב, לחן: בועז שרעבי): "ואיך מוצאים את ההבדל שבין לקחת ולקבל"...

במרחק נגיעה

אנונימי שאל בתגובה לפוסט אתם שאלתם-אני עונה:

"איך אומרים לגוע או לגעת ?"

ראשית, המילה לגוע  היא טעות. לעומת זאת, קיימת הצורה לנגוע, שהיא תקינה.

שנית, שתי הצורות לנגוע וגם לגעת הן תקינות. 

שתי הצורות מופיעות בתנ"ך:

לגעת מופיע בספר שמואל ב', פרק יד, פסוק י: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הַמְדַבֵּר אֵלַיִךְ וַהֲבֵאתוֹ אֵלַי וְלֹא-יֹסִיף עוֹד לָגַעַת בָּךְ"

לנגוע מופיע בספר בראשית, פרק כ, פסוק ו: "יֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם-לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשׂךְ גַּם-אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ-לִי עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ"

לנגוע מופיעה גם בכתיב מלא בספר איוב פרק ו', פסוק ז: "מֵאֲנָה לִנְגּוֹעַ נַפְשִׁי הֵמָּה כִּדְוֵי לַחְמִי"

איך אתם מרגישים?

אחרי הפסקה ארוכה, אני חוזרת לכתוב, והפעם בעקבות שאלתה של שוש: "האם זה נכון לומר זה מרגיש לי"?

זוהי טעות נפוצה והופעתי לגלות כמה היא בשימוש ואפילו בהרבה שירים.

למה זו טעות?
הרגשה זו פעולה שאפשר לייחס לשמות עצם שהם אנשים (או בעלי חיים) ולא לשמות עצם חסרי רגשות (צומח או דומם).

זה = כינוי רומז. כלומר, כאשר אני מתייחסת לשם עצם כלשהו אבל לא מציינת אותו במפורש. וכינוי רומז אינו יכול להרגיש. לכן זו טעות.

אם אתם רוצים בכל זאת להשתמש בפועל זה, כלומר בפועל הרגיש תוכלו לומר: "אני מרגיש שזה נכון", או "ההרגשה שלי לגבי זה טובה."

מה ההבדל בין ישבע ליסבא?

מכירים את השיר שכתב ירון לונדון "לו הייתי פיראט"? זהו אחד מהשירים שאני מאוד אוהבת ויש בו את השורה הבאה:
"ויסבא מן הרום כל הצוות הטוב", למרות שראיתי את השורה הזו כתובה כך "וישבע מן הרום כל הצוות הטוב" ולדעתי ירון לונדון התכוון ל-יסבא ולא ל-ישבע.

מה ההבדל? ומה זה בכלל יסבא?
ישבע = יאכל מספיק עד שלא יחוש יותר רעב.
יסבא = ישתה הרבה (הכוונה ליין או משקה אלכוהולי) ומכאן גם בא השם - מסבאה, מקום בו שותים משקאות חריפים.

ובשיר של ירון לונדון המילים הן "יסבא מן הרום כל הצוות הטוב", ולכן יש לכתוב יסבא ולא ישבע.

המילה מופיעה בתנ"ך בפעם הראשונה בספר דברים פרק כא פסוק כ:
"וְאָמְרוּ אֶל-זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא".

וכדי להבין שמדובר בשתייה של משקה משכר דווקא, אצטט את הנביא ישעיהו המשתמש בשורש זה מספר פעמים:
פרק א פסוק כב: "כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם" (כלומר, יין שהוא מהול במים ולכן פחות טוב)
ובפרק נו פסוק יב: "אֵתָיוּ אֶקְחָה-יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד".

הפוסט נכתב במחווה ל-4 הכוסות של ליל הסדר...

זהירות סכנת החלקה

אם אתם הולכים על משטח חלק, יש סיכוי שתחליקו ולכן כדאי שתיזהרו, אבל אין סיכוי שתתחלקו.

גם כאשר אתם מנסים לאחוז משהו חלק בידכם ולא מצליחים זה מפני שהוא מחליק ולא משום שהוא מתחלק. 

מה ההבדל? 

ליפול לאחר דריכה על משהו חלק, כמו קליפת בננה, או שלג, זאת בעצם החלקה (כמו החלקה על הקרח). ואילו התחלקות היא התפצלות או חלוקה למספר חלקים. 

אז אם שמעתם מישהו שאומר שהוא התחלק על קליפת בננה ואתם רואים שהוא שלם ולא התפרק לחלקים, הוא כנראה מתכוון שהוא החליק על קליפת בננה. 

ותחשבו על זה כשאתם נוסעים להחליק על השלג :)

תואר הפועל ותואר השם

הרבה פעמים שמעתי אנשים שאומרים: "תקשיב לי ותקשיב לי טוב!" מי שאומר את זה, טועה פעמיים במשפט אחד.
בפעם הראשונה כאשר הוא משתמש בצורת העתיד עבור ציווי. כאשר מצווים על מישהו להקשיב יש לומר הקשב, ולא תקשיב, שהיא צורת העתיד של הפועל.

בפעם השנייה כאשר הוא משתמש בתואר השם עבור פועל.
למה הכוונה?
המילה טוב היא תואר השם (שם תואר) - חלק במשפט המתאר שמות עצם.
במילה טוב אפשר להשתמש לתיאור של שמות כמו ילד, ספר, סרט. לכן יהיה נכון לומר ילד טוב, ספר או סרט טוב.

המילה היטב היא תואר הפועל - חלק במשפט המתאר פועל.
במילה היטב אפשר להשתמש לתיאור של פעלים כמו לשמוע, להקשיב, להבין. לכן יהיה נכון לומר אני שומע אותך היטב, או אני מבין אותך היטב.

אנחנו לא משתמשים בתואר הפועל עבור שמות (לא אומרים  ילד היטב, אלא ילד טוב), ואין להשתמש בתואר השם עבור פועל (לא נגיד לשמוע טוב, אלא לשמוע היטב).

ותחשבו על זה בפעם הבאה שאתם רוצים לבקש ממשהו להקשיב לכם.

פעם לפני הרבה זמן...

אם רוצים לתאר משהו שקרה פעם, לפני הרבה זמן, אפשר פשוט להגיד מזמן.
מזמן מורכבת ממלת היחס: מן + זמן. וביחד = מזמן
להגיד ממזמן זו טעות נפוצה. זו בעצם הכפלה של מילת היחס מן.

אפשר להשוות למילה אז (בזמן ההוא). כמו שלא אומרים ממאז, אלא מאז. למשל, לא ראית אותך מאז שלמדנו יחד בתיכון.
ולכן כשאתם פוגשים מישהו שלא ראיתם הרבה זמן, תוכלו להגיד שלא ראיתם אותו מזמן.

כשאתם משתמשים במילה כאשר

המילה כאשר היא מילת קישור עבור תיאור זמן.

משתמשים במילה זו כאשר רוצים לחבר חלק במשפט לתיאור הזמן שלו. למשל:
אני אתקשר אליך כאשר אגיע הביתה. 
אני אתקשר אליך - זהו החלק העקרי של המשפט
כאשר אגיע הביתה - זה תיאור הזמן שבו יתבצע החלק העקרי של המשפט.

למילה כאשר יש קיצור והוא כש. כך אפשר להגיד את אותו המשפט באופן הבא:
אני אתקשר אליך כשאגיע הביתה.

חיבור של המילה כאשר עם הקיצור שלה הוא טעות. ולכן זו טעות להגיד שכאשר.


ותחשבו על זה בפעם הבאה כשאתם משתמשים במילה כאשר.

אם תרצו

אחת מהטעויות הנפוצות היא שימוש במילה במידה במקום במילה אם כאשר יש תנאי.

המילה אם מיועדת להצגת תנאי כלשהו, למשל, אם תרצו - אין זו אגדה.
המילה במידה מיועדת עבור תיאור כמות, או משהו שאפשר לכמת. למשל, הכוס מלאה במידה מספקת.

תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם מציבים תנאים.

בר מצווה ובת מצווה

לא מזמן שמעתי חברה שלי אומרת שהיא ברת מזל שיש לה חברים כאלה. ברת-מזל זוהי טעות נפוצה.

כל אחד מאתנו היה פעם אחת, לפחות, בחגיגת בר מצווה. אבל אף אחד לא היה בחגיגת ברת מצווה. למה? כי אין דבר כזה.
אין דבר כזה ברת מצווה. יש בת מצווה. ואין גם ברת מזל.

המילה בר שאולה מארמית ופירושה בן.
אין להטות את המילה בר בעברית ולכן לא נכון להגיד ברי מזל או ברת מזל. אם בכל זאת אתם מרגישים שיש לכם מזל, אתם יכולים להגיד - אנחנו בני מזל, או אני בת מזל.

תזכרו את זה בפעם הבאה שיש לכם מזל.

עובדים בימים ישנים בלילות

מי שמעיד על עצמו שהוא "עושה ימים כלילות" מתכוון בעצם שהוא "עושה לילות כימים".

למה הביטוי "עושה ימים כלילות" הוא טעות?

כוונת הביטוי "עושה לילות כימים" היא שאותו אדם עובד כ"כ קשה, שאפילו בלילות הוא עובד כמו בימים. כלומר, [ה]לילות [שלו הם כמו] כימים.
אבל אם הוא "עושה ימים כלילות", הפירוש של זה הוא שבימים הוא עושה מה שצריך לעשות בלילות - ישן. ולא זאת הכוונה.

תזכרו את זה בפעם הבאה כשאתם עובדים בלילה.

קנה וסוף

השבוע למדתי על טעות נפוצה נוספת והיא החיבור בין קנה לסוף.
מדובר בשני צמחים נפרדים. אין צמח שנקרא קנה סוף, אבל יש אחד שנקרא קנה (כמו קנה סוכר) ויש סוף.
שניהם גדלים ליד מקורות מים ואף אחד לצד השני, אבל כאמור, מדובר בשני צמחים נפרדים.

לצמח הקנה יש מפרקים בולטים והמרחק ביניהם שווה ובעבר השתמשו בקנה בין היתר לצורך מדידה של אורכים ומכאן הביטוי - קנה מידה.

רוצים לדעת מה יש לי להגיד? כנסו כנסו

מכירים את המגיבים שכותבים בכותרת התגובה שלהם "כנסו כנסו"?
זו אחת מהטעויות הנפוצות בעברית, ושמתי לב שגם באתרים מכובדים ובפרסומות עושים את הטעות הזו.

אם אתם רוצים להעביר מישהו לתוכן הכתבה, פרסומת או התגובה שלכם, יש לכתוב "היכנסו" ולא "כנסו".
פירוש המילה היכנס - לבוא פנימה, לתוך
פירוש המילה כנס - לקבץ כמה ביחד (בעיקר אנשים, ומכאן המילה כינוס - מפגש של כמה אנשים)

הטעות נובעת מצורת הציווי שנגזרת מצורת העתיד.
בציווי משמיטים את אותיות אית"ן מצורת העתיד ולכן כשרוצים לצוות על מישהו לשבת, אומרים לו - שב.
לפי צורת העתיד - (אתה) תשב -> (אחרי הורדה של ה-ת', אות אית"ן במקרה הזה) נשאר: שב.
אבל, במילה היכנס, ה-ה' אינה אחת מאותיות אית"ן, אלא חלק מהבנין, ולכן אין להשמיט אותה בציווי והצורה תהיה היכנס.

תזכרו את זה בפעם הבאה שאתם מצווים על מישהו להיכנס.