הפוסט הזה נכתב בתשובה לשלוש שאלות שקיבלתי מבן:
יש לנו בתנ"ך הרבה סוגי קרבנות, אחד מהם זהו 'קרבן עולה' ולכאורה קרבן זה זכר.. איך קרבן נהיה 'עולה'? בקמץ תחת ה-ל'?
שאלה לגבי תהילים למה אפשר לומר תהילה ברבים כתהילים??? הדגש הוא על למה? למה זה בסדר ולא שגוי?
אותו הדבר לגבי המילה' 'עולמים' שמצאנו אותה בדברי רבותינו.. האם זה נכון לומר כך? או שמא יש לכך הסבר מאיר?
קרבן עֹלָה
ראשית אבהיר שקרבן הוא מתנה שמביא האדם לאלוהיו. יש סוגים שונים של קרבנות, אך לא ארחיב עליהם כאן. ניתן לקרוא בהרחבה על סוגי הקרבנות ביהדות בערך
בויקיפדיה.
אחד הסיפורים היותר מוכרים לנו מהתנ"ך הוא סיפור עקדת יצחק, בו אלוהים מנסה את אברהם ומבקש ממנו להעלות את יצחק לעלה:
"וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם,
לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי
עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים." (בראשית, כב, 1-3)
המילה "עֹלָה" כמו שניתן להבין מכך, הוא שם של קרבן/מנחה, ולא מציינת שם תואר למילה קרבן.
למה הכוונה?
כאשר מוסיפים לשם כלשהו
שם תואר, הוא צריך להתאים לשם אותו הוא מתאר במין ובמספר.
למשל במשפט: "ילד יפה" המילה
יפה היא שם תואר של ילד. ולכן אם ארצה לתאר את צורת הרבים של ילד - אצטרך להתייחס ברבים גם לשם התואר ולכן אגיד: "ילדים
יפים", או התאמה במספר: "
שישה ילדים".
לעומת זאת, בצירוף "ארון בגדים" המילה בגדים מתארת
סוג של ארון ואינה שם תואר (לא מתארת את הארון). ולכן גם בצורת הרבים וגם בצורת היחיד אומרים את המילה בגדים ברבים - ארון בגדים / ארונות בגדים.
לעומת ארון גדול - המילה
גדול היא שם תואר של המילה ארון ולכן אם אתייחס לארון ברבים אצטרך להתאים גם את שם התואר ולכן יש לומר ארונות
גדולים (גדולים ולא גדולות, כיוון שארון הוא זכר, למרות שצורת הרבים שלו היא Xות המוכרת לנו מצורות הנקבה)
אותו הדבר בקרבן עֹלָה - זהו סוג של קרבן ולא מתאר את הקרבן ולכן יכול להיקרא עֹלָה.
באותו עניין, אך ללא קשר ישיר לשאלתך, השם עֹלָה ניתן כנראה כיוון שבשר העֹלָה
עולה כליל ונשרף במזבח. יכול להיות גם שהוא נקרא כך, כיוון שהוא מתייחס למילה מנחה ולא בהכרח לקרבן.
תהילים ועולמים
ניתן לומר ברבים גם עולמות וגם עולמים וכן תהילות ותהילים. למה זו לא טעות?
המקור לשפה שלנו הוא התנ"ך ואם מילה מוזכרת בתנ"ך בצורה מסוימת, היא נחשבת בצורה זו כתקנית. אבל, גם היא מוזכרת בצורה אחרת במקורות קדומים אחרים ו
האקדמיה ללשון העברית, לא שללה צורה זו - היא תהיה תקנית.
השפה שלנו מתפתחת ומושפעת מגורמים רבים ולכן לא תמיד הגיונית.
ובאותו עניין - ניתן לומר גם קברים וגם קברות, גם מעקים וגם מעקות. עוד על צורות הרבים אפשר לקרוא בפוסט ח
ידון קצר - צורות הרבים.